קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שלי, אני רוצה להתחבר לדברים שאמרת. אתמול התבשרנו שישראל נמצאת במקום האחרון – –
– – במקום האחרון בשוויון מגדרי מבין מדינות ה-OECD. אז לנוכחים פה אני רוצה לומר: אני אישה. אני אישה גם עם דעה צלולה. המקום האחרון הוא מקום מביש. בושה וכלימה למדינת ישראל. בושה וכלימה לממשלת ישראל. זה מביש, זה מקומם וזה גם מסוכן, מסוכן מאוד, כי במדינות שבהן אין שוויון מגדרי יש יותר גברים שחושבים שנשים הן רכוש – חלקם יושבים פה באולם – שהם יכולים לעשות ברכוש הזה כברצונם; יש יותר נשים החיות בצל אלימות כלכלית, יש יותר נשים החיות בצל אלימות פיזית, והמציאות, לצערי, מלמדת שיותר נשים נרצחות. היה כאן קודם דיון על רצח בחברה הערבית; המספרים מרקיעים שחקים גם בקרב נשים.
כי במדינות שבהן אין שוויון מגדרי יותר מדי נשים מוצאות את עצמן כלואות במערכת נישואים שאינן חפצות בה, רק בגלל שהן תלויות בגברים שאינם מוכנים לשחרר אותן, שבויות על ידי ממסד מיושן ולא שוויוני, שלא רואה לנגד עיניו את זכויותיהן של נשים, אינו רואה בנשים שוות זכויות. כי במדינות שבהן אין שוויון מגדרי, נשים מרוויחות פחות מגברים ונמצאות פחות במשרות מפתח. כי במדינות שבהן אין שוויון מגדרי, אין מספיק נשים בצמרת הצבא, אין מספיק נשים בזירה המוניציפלית, אין מספיק נשים בכנסת, אין מספיק נשים בממשלה. במדינות שבהן אין מספיק ייצוג נשי בצומתי קבלת ההחלטות, מתקבלות החלטות לא טובות – החלטות לא טובות לנשים והחלטות לא טובות בכלל, לכלל האוכלוסייה, גם לגברים.
מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור בין מדינות ה-OECD, כי בסדרי העדיפויות של ממשלת ישראל מעמדן של נשים פשוט לא קיים. בממשלת ישראל אין מספיק נשים, ואפילו מי שמכהנת כשרה לקידום מעמד האישה לא השמיעה קול מאז מונתה לתפקידה, ולצערי מדירה את רגליה מהדיונים בוועדה לקידום מעמד האישה.
כאשר בממשלת הבושה יש חברים שמאמינים שמקומן של נשים הוא במטבח ושתפקידיהן הוא ללדת ולא חלילה להתגייס, ללמוד או לעבוד במשרות בכירות; כאשר בכנסת ישנן מפלגות שמדירות נשים באופן עקרוני ושיטתי; כאשר ישנם עדיין – –
משפט אחרון. – – כאלה שחושבים שלגיטימי להשתיק נשים, למחוק נשים, לשלוח נשים לחלקו האחורי של האוטובוס – כנראה שהמקום האחרון שקיבלנו הוא המקום הראוי למדינת ישראל. מדינת ישראל היא לא מקום טוב לנשים – –
– – ואת זה אנחנו מחויבים לשנות למען בנותינו, נכדותינו, למען החברה בישראל, למען מדינת ישראל.
368 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.