קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השבוע עבר תקציב בכנסת, ואתם יכולים להירגע. איך תילחמו עכשיו ביוקר המחיה כשעבר תקציב? הרי את כל הכלים שצריך כדי להילחם ביוקר המחיה, צריך להכניס לתוך התקציב. אני שומע את ראש הממשלה – דרך אגב, הבנתי שהיום יום השנה ה-27 לבחירה שלו לראשונה בתור ראש ממשלה. קודם כול, מזל טוב.
תכף ניגע בזה, בשלוש הדקות שיש לי.
לפני כמה שנים אמרו: מה, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הוא לא בין הוותיקים באירופה, יש את קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. אנגלה מרקל כבר פרשה, נכון? אני לא יודע אם יש שם באירופה מנהיגים שיכולים להגיד שלפני 27 שנה היו ראש ממשלה.
לא, הוא היה לפני 20 שנה, לא 27.
הכי מצחיק, אני אומר, שכשעליתי למדינת ישראל ב-1997, ראש הממשלה היה נתניהו. כמה עברנו, ועדיין נתניהו ראש הממשלה. עכשיו בלי ציניות, באמת בלי ציניות, אני חושב שלנתניהו יש את כל הכלים להיכנס להיסטוריה כאחד מגדולי העם היהודי. לעומת זאת, מה אנחנו רואים? אנחנו רואים כל הזמן רק פייק, פייק, פייק. אני מתפלא. בן אדם שהיה 27 שנה ועדיין ראש ממשלת ישראל, עדיין זקוק למנה היומית של פייקים בשביל להכניס פה איכשהו לחבר כנסת כזה או אחר מהאופוזיציה. אתה מגדולי העולם, אתה נפגש עם גדולי העולם, גדולי האומות, ואתה עדיין זקוק לאותה מנה של פייק בשביל להכניס פה לחבר כזה או אחר מצד ימין של האולם.
אני לא יודע, אני לא נביא, אדוני היושב-ראש. אני לא יודע מה יהיה ואיך ייזכר בהיסטוריה. אני מניח שההיסטוריה תזכור לו גם את המשפט וגם את כל הדברים שהיו יכולים להיות אם הוא לא היה עושה את מה שהוא עושה. הוא מדבר על ההייטק; המזל של ההייטק הישראלי הוא שמדינת ישראל לא מתערבת בתהליכים שקורים בהייטק, כי אם המדינה הייתה מתערבת, לא היה לנו הייטק. זאת הגדולה של ההייטק, שהוא מתפתח במינימום רגולציה ובמינימום התערבות של המדינה. אז בואו, אל תתגאו בהייטק הישראלי. זה שיש לנו מוחות וזה שיש לנו חברות, זה לא בזכות – זה בניגוד למה שהממשלה עושה. אני באמת מאמין שהיינו יכולים להיות היום במצב של שווייץ, סינגפור או יפן אם היינו עושים את כל הדברים שהיינו צריכים לעשות באותן 27 שנים שנתניהו בפוליטיקה.
הוא לא היה 27 שנים בממשלה. מה, כבר נגמר?
אתה מבין מה זה? רציתי לתת מחמאה פה לחברי האופוזיציה – ונגמר.
למרות זאת, נתניהו כראש ממשלה עשה כל כך הרבה טעויות, שאנחנו היום לא שווייץ, לא סינגפור וגם לא יפן. תודה רבה.
388 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.