קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, רציתי לספר לכם קצת על הוועדה לקידום מעמד האישה. היום היה דיון מאוד חשוב וגם מרגש על מרכזי סיוע לתקיפה מינית. בדיון הזה אמרתי שהוועדה לקידום מעמד האישה זו ועדה שכולה לב. כל דיון בוועדה הזאת הוא בנושא שונה וחשוב, ואני מוצאת את עצמי הרבה מאוד מעל הבמה הזאת, ובכל במה אחרת, האמת, מדברת על זכויות נשים: מדברת על נשים שהן נפגעות אלימות, מדברת על אפליה מגדרית, מדברת על רצח נשים, מדברת על נושאים כואבים שמשפיעים על כל אחד ואחת מאיתנו. סיפרתי גם בשבוע שעבר וגם בשבוע שלפני, פניתי מעל הבמה הזאת וגם בוועדות לשר לביטחון לאומי וביקשתי שיכריז על סוג של מצב חירום בכל הנוגע לאלימות כנגד נשים, ובפרט רצח נשים, כי מתחילת השנה יש 16 נרצחות נשים, שגם את שמותיהן אני דואגת להקריא כל שבוע פה. הוא לא התייחס לבקשה שלי או לפנייה שלי.
אמרתי היום בוועדה, אחרי ששמעתי את כל הנציגות של הארגונים השונים שהגיעו לשם, שמדברות מדם ליבן על כל המצוקות, בעיקר בעיקר מצוקות תקציביות, שלמעשה כל הנושא הזה של נשים במדינת ישראל הוא פשוט לא על שולחן העבודה; הוא פשוט לא בסדר העדיפויות. זה לא שאין כסף – יש כסף. יש כסף. אנחנו רואים שהכסף מחולק מדי יום בהסכמים הקואליציוניים וגם בדרכים אחרות למי שיודע ללחוץ יותר חזק, לסחוט, משיקולים פוליטיים.
ואני שואלת את עצמי: למה אנחנו צריכים להיות בכלל במצב שאנחנו מתחננים לאיזה פירור או שניים כדי לקבל איזה מיני-תקציב? יושבות שם נציגות של ארגונים שמבקשות תקציבים זעומים ביחס למה שאנחנו שומעים שקורה כרגע במדינה, וגם את זה הן לא מקבלות. ואני שואלת: למה? למה אנחנו צריכות להתחנן? למה זה לא על שולחן העבודה? למה נשים הן לא בראש סדרי העדיפויות? בסוף בסוף אנחנו יותר מ-51% מהאוכלוסייה, אבל זה לא בא לידי ביטוי בשום דבר: לא בייצוג שלנו פה בכנסת, לא יושבות-ראש ועדות, לא שרות, לא מנכ"ליות משרדים ממשלתיים, לא ברשויות המקומיות, לא במגזר הציבורי; גם במגזר הציבורי יש 32% פערי שכר בין גברים לנשים.
משפט אחרון לסיום. אני קוראת שוב פעם לשר לביטחון לאומי להתייחס למצב החירום שאנחנו נמצאים בו, וגם לבקש מהשרה החדשה לקידום מעמד האישה, השרה מאי גולן, שתיפגש איתנו ועם נציגות הארגונים, ונקדם ביחד נושאים חשובים באמת לנשים במדינת ישראל. תודה רבה.
359 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.