קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני אקרא את ההודעה – חברי הכנסת – – –
לפני שנקרא את ההודעה, יש לי שתי נקודות שאני רוצה להתייחס אליהן. אתמול שמענו את גלעד שר. אתם זוכרים? הוא היה ראש המטה של אהוד ברק, החבר של הפדופיל. את זוכרת, עם הכובע גרב?
קודם כול, אני מנחם אותו כמו שאני מנחם כל יהודי, אבל יש פה סוגיה חשובה.
בעצם שמענו אותו מדבר באחד הראיונות – עוד לפני שהוקמה הממשלה, חבר הכנסת כהנא, החבר'ה התארגנו לגייס עשרות מיליוני שקלים להפיל את הממשלה.
אני זוכר שמר לפיד בא עם האאודי כראש ממשלה להפגין על הגשרים. אמרתי שאני לא מכיר ראש ממשלה שמפגין נגד הממשלה של עצמו. הוא עדיין ראש הממשלה.
תבינו, מר כהנא, מה שמתנהל במדינת ישראל הוא אחד הדברים החמורים ביותר. דרך אגב, זה ייכתב וייחקר עוד בספרי ההיסטוריה. מה שקורה כאן הוא הפיכה הלכה למעשה עוד לפני שהוקמה הממשלה. הסיפור הוא בכלל לא רפורמה כזאת או אחרת, זו לא הסוגיה. הסוגיה היא שהימין לא לגיטימי בשלטון.
טלי גוטליב, לפני כשנה וחצי, שנתיים עליתי לכאן ואמרתי: חבר'ה, השמאל הוא האנשים הכי אלימים, הכי בריונים והכי אנטי-דמוקרטיים. אמרתי: רבותיי, יגיע היום, יעבור פה חוק שבו לא ייתנו להצביע לכנסת. יגידו: סולטנה מנתיבות לא מבינה, אנחנו נדאג לה, היא לא יכולה להצביע.
אדוני היושב-ראש, רק אתמול ראיתי שלט שזעזע אותי – חשבתי שאני מספר את זה כהפרזה, מפריז: "לא לתת זכות בחירה למשתמטים", שלט 30 מטר על מטר. הם לא מדברים על הערבים שלא משרתים בצה"ל. זה לא מעניין.
למשתמטים. חבר'ה, עוד מעט אין זכות בחירה לאנשי הימין ולפריפריה. איך אמרו שם? פעם אני שומע את בן כספית באחד הראיונות – נפלט לו, מר כהנא – אומר לסגל: כל התל"ג צועק באיילון. אמרתי: רק רגע, מה, אנחנו לא עובדים? לא הבנתי. אז הוא אמר לו: כמעט.
חבר'ה, החוצפה שלכם, היא פשוט הגיעה לי עד מעל הראש. ח"כים לא יכולים ללכת ברחובות. אתם תוקפים אותם באוניברסיטת תל אביב, עלק מעוז הדמוקרטיה, הפלורליזם. אפשר שם להניף דגלי אש"ף, כשהייתה הפגנה הביאו שוטרים לחציצה, אבל חבר כנסת מהליכוד? האוניברסיטה של אבא שלכם? לא הבנתי. אין משטרה? חברי כנסת מותקפים פה פיזית. אני שומע את לפיד, חברת הכנסת טלי גוטליב, אומר לי, לפני שנתיים: אמסלם, למה אתה מדבר ככה? מר לפיד, למה אתה מדבר ככה? יא צבוע. הרי אתה יודע שכמות האלימות שאתם מפעילים, הבריונות, היא פשוט לא נתפסת. אבל כמובן, הרועצת המשפטית איתכם. איזה שופט יעצור אתכם? עוד יעצרו את השוטרים שעוצרים אתכם. אבל יום יגיע, ולא רחוק – אנחנו נעשה סדר במדינה, עם כולכם. גם את זה נסדיר. לא יכול להיות שאתם מתפרעים איך שאתם רוצים, מרביצים למי שאתם רוצים. יש לי כאן סרטון ששלח חבר שלי, נהג מונית – ניפצו לו את כל השמשה ושלחו אותו לבית חולים לפני כמה שבועות. אבל אתם – אני בטוח שאותו בן אדם הגיע הביתה, השכיב את הילדים אחר כך, אותו בריון, הקריא להם שירה ואמר להם: אסור להיות אלימים, איך מדברים. שלח אותו לבית חולים. וככה רובכם. היום הגרעין הזה הוא גרעין אלים. פשוט בלתי נתפס.
אז אני רוצה לשאול אותך, חבר הכנסת כהנא – –
רק שנייה. סיימון, אתה מכיר את המפגינים שאתם מביאים. – – מה אתה חושב, שבפריפריה ובליכוד האנשים, האזרחים, לא רואים את זה? לא מתמלאים בזעם? מה, יש להם בעיה לבוא ולהשתיק את כל האנשים האלה? אנחנו קוראים להם לבוא ולהגן? בשביל זה יש את משטרת ישראל. מפחדים. כל המערכת משותקת. למה? יש רועצת משפטית שאני אמרתי כשמינו אותה: אישה לא ברמה. לא מתאימה בכלל לתפקיד. לא בליגה. לכן המדינה מתנהלת – כאוס של השמאל, שלכם. אבל גם זה ישתנה. עוד מעט אנחנו לא נאפשר את זה, אם במוח ואם בכוח. זה לא יימשך ככה. זאת מדינת חוק, ומתנהלים לפי החוק. חבר הכנסת לא יכול להיות מאוים כשהוא הולך ברחוב. אתם אז דיברתם תמיד: האלימות באה מהימין. חבר'ה, תראו איזה אלימים אתם. ברגע שאתם נכנסים למצוקה קלה, למה ניצחנו את הבחירות, רוצים למשול, השר פרוש, זה – לא. אלימות, בריונות, תקשורת, צה"ל, הורסים את המדינה, מזמינים לחצים בין-לאומיים על מדינת ישראל. המדינה לא עניינה אתכם, רק השלטון. הכול מותר. הפרתם ושברתם כל כלל. כל קו אדום עברתם.
אבל אתם לא מבינים שזה בסוף מתהפך. גם זה יתהפך עליכם. לכן אני קורא גם למפכ"ל המשטרה עוד פעם: לא יכול להיות שיש חבר כנסת – אני לא מכיר בשום מקום בעולם שחברי כנסת לא יכולים לצאת לרחוב. אני שומע את עמוס מלכא אומר: אתם לא תלכו, נצר את צעדיכם. מה זאת אומרת? איך? והוא מתדלק את הבריונים. אני לא יודע למה הוא לא במעצר. זה פשוט מדהים אותי. רבנים ידעתם לעצור בזמנו, כשהיה הגירוש, כשאמרו משהו קטן; אבל כל מיני ארחי-פרחי שחושבים את עצמם היום שהמדינה של אבא שלהם, מסיתים יום-יום לאלימות, עלק סטודנטים באים עם זמבורות לתוך האוזן – אז מה זה? לא הבנתי, אתה צריך לעקור למישהו את העין כדי שזה יהיה אלימות? מה אתם מצפים שיהיה? אתם מצפים שאנשים בימין יצאו לרחובות וילכו איתכם? מה? אלימות? ישתיקו אתכם? לא הבנתי. איפה זה ייעצר, לדעתך, חבר הכנסת כהנא?
אין משטרה, אין כלום. ומי אלה? אנשים אלופים בצה"ל, עלק. אני שומע את דן חלוץ, אהוד ברק – זאת הכנופיה שמסיתה, וצריכה לשבת בבית סוהר, לטעמי, בוודאי בחקירות, בוודאי בחדרי החקירות. רוצים בעצם להסית ולהדיח. אתם רוצים לנצח? בקלפי – אהלן וסהלן, בבקשה, בכבוד. ניצחתם – אחלה. לא באלימות, מר ברק. לא יעזור לך כלום. אתה עוד תיחקר על כל מה שקרה פה, ולדעתי גם תשב בבית סוהר. אני לא מדבר על הכספים שקיבלת, על המיליונים שווקסנר העביר לך; אני לא מדבר על פרשת העמותות שהייתה בזמנו, שחילקו במזומנים; אני לא מדבר על הרבה דברים שאתה עושה. דרך אגב, לטעמי, לפי הבנתי, אתה לא סופר את החוק והוא לא מעניין אותך בכלל. למה? המדינה שלך, של אבא שלך. שחצן ואלים. כל יום אני שומע אותך רק מסית באולפנים. אף אחד מהם לא שואל אותך: תגיד, נחתו אצלך בחשבון 10 מיליון שקל, מאיפה? בוא תסביר לנו. זה לא. אבל סיגר של ראש הממשלה – חצי מיליארד שקל הוצאתם רק על החקירה הזאת. זה בוודאי.
– – זה ייגמר. תאמינו לי, אנחנו לא נאפשר את זה. זה ייגמר, והכול יתהפך לכם. לא יכול להיות שכל מי שמחליט לעצור את איילון, עוצר. אני ראיתי, חברת הכנסת גוטליב – –
– – כמה חרדים השבוע הפגינו, דרך אגב, נגד המיסיון. להם אסור. להם אסור.
לחרדים לא. לימנים לא. אנחנו המדינה. אנחנו בכלל ערב רב פה, כנראה, מבחינתכם.
דמוקרטיה זה הסיפור שלך. תראה, סימון, אתה באת מאחת ממדינות, אני מניח – – –
מליטא. אתה למדת שם אולי ערכים. דמוקרטיה זה לא לעשות כאוס, לעצור מתי שאתה רוצה את כל הרחובות. דמוקרטיה זה לא באלימות. אתה רוצה – תפגין, אהלן וסהלן.
אני אשלח לך. מה, אתה עיוור? אתה חי במדינה? אהלן וסהלן. מתי הגעת לפה? מתי היית פה בחודש האחרון, חודשיים?
אני אראה לך סרטונים. בוא תראה חבר כנסת בא – הזמינו אותו – –
רוטמן – הזמינו אותו. אם לא היו שוטרים, הוא היה היום בבית החולים.
לא מדבקה. דרך אגב, גם מדבקה זה אלימות.
לרבין פירקו רק את הזה. בהתחלה אמרו "אלימות", וזה נכון. אדוני, אתה הגעת לרכב שלו, השחתת אותו? אם לא היו שם שוטרים, אני אומר לך, הבן אדם היה בבית חולים.
למה? בגלל שלכם מותר הכול. אני אגיד לך עוד משהו, אני הגעתי למסקנה: אין לכם סובלנות לשמוע דעה שהיא לא שלכם. ברגע שהיא נוגדת את העמדה שלכם, אתם מתפרעים, משמיצים, ודרך אגב, מהפרופ' אסא כשר ועד גלית גוטמן. "טפילים", "מצורעים" – מותר לכם הכול, אתם מתחרפנים. למה? בגלל שאנחנו סוף-סוף רוצים לנהל את המדינה כפי שאנחנו מבינים.
עכשיו הוא אני אספר לך לסיום, לפני שאני מקריא, חבר הכנסת כהנא, הרפורמה תהיה. זה יצא לדרך, אין דרך חזרה, אני אומר לך. היא תהיה בגלל שזה מה שעם ישראל צריך, מדינת ישראל. מדינת ישראל היום היא לא מדינה דמוקרטית, היא מדינה בולשביקית לכל דבר ועניין. יש פה מיעוט אלים שיושב על הברזים של הכסף, על כל הברזים במדינה, לא רוצה לשחרר. הפסדתם. לא, לא, מה פתאום, אנחנו נמשיך לנהל את המדינה. אם זה בתרבות, אם זה בפרקליטות – אני מדבר כרגע על הסקטור הציבורי בלבד. אם זה בפקולטות – אנחנו פה בעלי הבית. מי זה דודי אמסלם ודומיו? איך אמרתי פעם? אלה שילכו לעבוד בעירייה. אז לכן אני אומר לכם, רבותיי, לא יעזור כלום, אני אומר לכם.
אני אומר לך, אהוד ברק, ולך, דן חלוץ, ועמוס מלכה. אתה יודע, עמוס מלכה, תמיד המומרים היו הכי גרועים בעם ישראל. אני רוצה להגיד לכם, לא יעזור לכם כלום. אנחנו נעביר את הרפורמה, אנחנו ניקח את המושכות לידיים במדינה בכל המוסדות. למה? בגלל שככה העם הכריע. זה מה שיקרה, אני מבטיח לכם, בחודשים הקרובים, ותתארגנו, אם אתם רוצים.
אמר לי מישהו פעם – הוא הלך לקנות דגלים לחג העצמאות ולא היה. למה? קנו אותם כל הזה, הזמינו באלפים.
סיימון, אנחנו, בניגוד אליכם – –
סימון. – – לא מבקשים מאותו אחד שלא סיים 12 שנות לימוד אישור לדבר.
אני יודע, הרי אם אתה מגרד בראש – אני מספיק שנים פה כדי לדעת שמי שרק גירד בראש, הוא לא פה.
אז עזוב, אל תגרד בראש, אחי, למה לא תהיה פה. אנחנו מכירים את התוצאות.
עכשיו אני רוצה להקריא את ההודעה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה כדלקמן – אתה שומע, סיימון?
סימון, יאללה, מה זה משנה. בהתאם לסעיף 31ב לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הנוסף במשרד המשפטים דוד אמסלם – להלן: זה אני – את הסמכויות הנתונות לשר המשפטים לפי החוקים הבאים: חוק הנוטריונים התשל"ו–1976; חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972; חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו–1996; חוק שמאי מקרקעין, התשס"א–2001; חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע–2010; פרק ט1 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965.
בהתאם לסעיף 31ב לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את הסמכות ואת פקודת העדה הדתית (המרה, לעניין המרות דת שאינן גיור), שהועברו מראש הממשלה לשר המשפטים במסגרת החלטת ממשלה מס' 3612 מיום 15 במאי 2005, לשר הנוסף במשרד המשפטים דוד אמסלם.
בהתאם לסעיף 31ב ו-31(2ג) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הנוסף במשרד המשפטים דוד אמסלם את הסמכויות הנתונות לשר המשפטים לפי חוק הקאדים, התשכ"א–1961, ולקבוע כי יהיה אחראי לתחום הפעילות של יחידות בתי הדין השרעיים.
בהתאם לסעיף 31ב לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להעברת הסמכויות.
יש לי עוד הודעה לגבי מינוי השר. זה אחרי זה?
1,703 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.