קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בזמן שהקואליציה דוהרת קדימה עם כמה חוקים שכל-כולם הם דיקטטורה אחת מושלמת, אי-אפשר לקבל את ההיגיון, לפחות מבחינתי, כלפי האופוזיציה. אי-אפשר לקבל את ההיגיון של תמיכה בחוק שמאפשר הפרה של זכויות אדם בצורה גסה מאוד; נותן אפשרות למשטרה להיכנס לבתים ולעשות חיפוש ללא צו – זאת אומרת להפר את זכויות האדם בשם החוק בתקופה שבראש הפירמידה הזו, של המשטרה, עומד אדם שהדמוקרטיה לא אומרת מבחינתו כלום,
חוק כזה הוא חקיקה מטורפת כלפי החברה הערבית. אנחנו רוצים שהמשטרה תעשה את תפקידה: תאסוף את הנשק, ותטפל במקורות הנשק. הנשק הזה לא הגיע לידי האנשים יש מאין. לנשק הזה היו מקורות – מחנות הצבא היו המקורות של הנשק; מרכזים של המשטרה היו מקורות של הנשק הזה, שבסוף הגיע לידי הילדים. הפתרון של הדבר הזה לא נעשה באמצעות הפרת זכויות אדם ומתן אפשרות לשוטרים לערוך חיפוש ללא צו. זאת אומרת, גם חוקים של דיקטטורה, של הפיכה משפטית, משטרית – תקראו לה מה שבא לכם – וגם לתת אפשרות למשטרה לעשות חיפוש ללא צו, זאת אומרת, אפשר להכריז על המדינה כדיקטטורה ולוותר על כל הזכויות שעוד נותרו לאזרחים. אי-אפשר לקבל את ההיגיון שעומד מאחורי החוק הזה.
במקום לטפל במקורות הנשק, לטפל במחדל הנשק ולעשות חוקים להעניש את המקורות – כן, להעניש את המקורות כדי להרתיע אותם – באים לטפל באנשים, שברוב המקרים הם אנשים תמימים. אנשים אולי לא יודעים שבקרבם יש כלי נשק שמישהו החביא, אז הם ייהפכו לקורבנות של החוק הזה, יהפכו ליחס הגס של השוטרים כלפי האזרחים שלא יודעים במה מדובר?
אז אנחנו לא נקבל חוק שלכאורה מטרתו לאסוף נשק בלתי חוקי, ואנחנו דורשים לטפל במקורות הנשק, ולא רק באיסוף הנשק. תודה רבה.
265 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.