קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, בחודשים האחרונים התוודעתי לזרם חדש בציונות. אתם יודעים שהיו לנו סוגים רבים של ציונים.
היו ציונים של ציונות מדינית. היו ציונים טריטוריאליים.
הייתה ציונות תרבותית, היו גם אנטי-ציונים, חבר הכנסת שטרן.
מה שלא היה, לא היו לנו ציונים על תנאי. והינה, בחודשיים האחרונים אנשים שהם ציונים – –
– – שהם מספרים לנו שהם פטריוטים. וזה נכון, הם פטריוטים.
הם פטריוטים, וקורות החיים שלהם כרוכים במפעל הציוני – –
והם בנו כאן את ביתם, והם שירתו ביחידות עילית. והם גידלו כאן משפחה, והם בנו עסקים.
ציונות לתפארת, החזון הציוני בכל הודו. אבל, ויש כאן אבל, חברי הכנסת, יש תנאי. הציונות הזאת – –
– – היא על תנאי. ומה התנאי? התנאי הוא פשוט וברור.
התנאי הוא: אנחנו בעלי הבית. אנחנו שולטים, אם אנחנו לא שולטים במדינה היהודית, אז אין בה צורך בכלל, תנאי. ציונים על תנאי.
רם בן ברק, 180 טייסים ונווטים, רם. 50 בקרי טיסה.
40 מפעילי כטב"מים. הם אומרים: אנחנו לא נתייצב לאימונים, אלעזר שטרן.
לא בסדר, זה לא בסדר, אתה צודק. צריכים לשרת בצבא, מצווה לשרת בצבא.
300 בוגרי 8200 אומרים, אדוני היושב-ראש: לא נגיע למילואים. פצ"ר אומר, בהחלטה שערורייתית, שחיילים יכולים להגיע להפגנות. תעשיינים וכלכלנים שצמחו פה ועשו את ההון שלהם פה, אומרים: אנחנו נעביר את הכסף למקום אחר. פוליטיקאים – אהוד אולמרט אומר היום, אני מצטט: אזרחי ישראל, החרימו את ממשלת ישראל – קשה לקרוא את המילים האלה מטעם ראש ממשלה לשעבר – ואני מקווה שבקרוב ארצות הברית ובריטניה "יעשו הערכה מחודשת לגבי יחסיהן עם ישראל".
יאיר לפיד, ראש המפלגה שלך, רם בן ברק, אומר: הרפורמה תיפסק רק אם נאיים במלחמת אחים, נאיים בנזק מדיני, נאיים בנזק כלכלי. הייתה קרן אור אחת בחושך הזה, אחת, אחד שאמר בקול רם: אני מחויב למדינה היהודית. הוא אמר יותר מזה, אגב: גם אם המשטר כאן יהיה דיקטטורי אני מחויב למדינה היהודית ללא תנאים. זה היה הרמטכ"ל שלנו – –
– – שאמר את המובן מאליו, וצודק חבר הכנסת שטרן שבלחץ הבריונות הוא נאלץ לחזור בו ואמר: אמרתי משפט – – –
נאור אמר, הוא צודק, אכן הרמטכ"ל חזר בו ואמר: אמרתי משפט שאינו משקף את תפיסת עולמי לחלוטין. צה"ל לא יוכל לפעול אלא כצבא העם במדינה יהודית ודמוקרטית – –
– – ושאר הקלישאות. אני אומר לך למה הוא אמר את זה, נאור.
כי הוא יודע את המחיר של המרד באוליגרכיה הזאת. הוא יודע.
כמו שנעמי שמר עברה וכמו שכולם עברו.
עכשיו אני אומר משהו על הזן הזה. למה זה מטריד אותי?
חבר הכנסת כהן, אלמוג כהן, למה הזן הזה של הציונים על תנאי צריך מאוד להטריד אותנו? למה הסוג הזה צריך מאוד להטריד אותנו, אלמוג? אני אומר לך למה. כיוון שבהיסטוריה הציונית שלנו היו מחלוקות – – –
אני מסיים, לא מאפשרים לי לסיים.
למה צריך להטריד אותנו הזן הזה של ציונים על תנאי? כיוון שזאת לא הפעם הראשונה בהיסטוריה הציונית שלנו שיש פה מחלוקת קשה – שנוי במחלוקת. אני מבקש להזכיר פה את קיץ 2005 – הזכרת את ההתנתקות, אלעזר שטרן – שם לא היו אדם או קהילה שאולי ייפגעו מאיזה שינוי חוקי בעתיד או מהרכב ועדה, שם היו 8,000 איש.
8,000 איש שפגעו בהם בכל הזכויות, בביתם, בעיסוקם, את הקברים שלהם הוציאו, הם לא זכו לצו ביניים אחד, יום אחד של עיכוב. להפך, כל המוחים שלהם כן זכו להליכים מהירים, לבתי משפט מיוחדים שנפתחו – –
– – למעצרי קטינים, למה לא? עוד משפט אחד, ברשותך, אדוני. הם, המוחים ההם של קיץ 2005, לא קראו לפירוק המדינה, הם לא קראו למלחמת אחים, הם לא קראו להזיק לישראל כלכלית או מדינית. הם חסמו כבישים, אבל הם קיבלו את חוק המדינה, הם לא קראו לפירוקה.
אני רוצה לומר לסיום – משפט אחרון, ברשותך, לכל הציונים – לכל הציונים על תנאי הללו.
זה טרגי, אבל הציונות לא תלויה בכם, היא חזקה מכם, היא תתגבר – – –
אני אומד עוד משהו. יש עוד משהו לא מותנה – וזה משפט אחרון. גם היחס שלנו, רם, גם היחס שלנו לא מותנה ביחס שלכם. אנחנו תמיד נעזור לכם, והמדינה הזאת תמיד תהיה בית בשבילכם, גם אתם, תמיד ננהג בכם כאחים. תודה רבה.
709 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.