קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?" כשאני אומרת לא, וכשנשים בכלל אומרות לא, הן מתכוונות לומר "לא". כך נאמר כאן, על הבמה הזו, לפני 25 שנה, בדיון היסטורי על החוק למניעת הטרדות מיניות שיזמו חברות הכנסת דאז נעמי חזן, תמר גוז'נסקי, דליה איציק, יעל דיין ונוספות, ואני רוצה לנצל את המעמד הזה כדי להודות להן מכאן על המהלך החשוב שהן עשו למען נשות ישראל בכלל. אנחנו מציינים 25 שנה לחוק, הוא היה מאוד מהפכני בתקופתו – בעצם הרעיון היה לאסור הטרדה מינית מתוך תפיסה רחבה של זכויות האדם, כבוד האדם, חירות ושוויון בין המינים. בחודשים האחרונים במקום לקדם פתרונות לבעיות מאוד קשות בישראל, אם זה הטרדות מיניות, אם זה אלימות ורצח של נשים – ולצערי יש עדויות מאוד מאוד קשות – בממשלה עסוקים אך ורק בקידום ההפיכה המשטרית, ולמעשה מתעלמים ממחצית מאוכלוסיית ישראל, הנשים.
בתוך בליץ החקיקה הזה שלכם אולי כדאי להזכיר לרגע מה עלול לקרות אחרי ההפיכה הזו. זה לא פרק של "מראה שחורה", אלא מה שעלול להפוך למציאות. למשל, דרישת לבוש צנוע במרחב הציבורי, למשל שנשים לא יוכלו יותר להנחות או לשיר בטקסים, הפרדה מגדרית במקומות עבודה, בשמורות טבע, באירועים, החלשת הסנקציות נגד גברים אלימים – וזה רק על קצה המזלג. ואל תגידו לי שאני הוזה, כי כשאנחנו הבאנו חקיקה שאמורה להציל חיים של נשים שנרצחו, מה עשה השר לביטחון לאומי? הלך להתייעץ עם ארגוני גברים. מה שאני אומרת הוא אמיתי, זו לא בדיחה.
אז עברו 25 שנה מאז קבלת החוק למניעת הטרדות מיניות, ועכשיו הגיע הזמן שלנו כחברה שמתיימרת להיות באמת חברה מתוקנת, להתאים את החוק הזה, לעדכן אותו ולהרחיב את ההגנות מפני אלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה. רק מתחילת השנה הנוכחית שש נשים נרצחו על ידי בן זוגן.
באותה נשימה אני רוצה לומר שהשבוע בוועדת השרים לחקיקה הממשלה שלכם החליטה לדחות חוקים קריטיים להצלת חיים של נשים, אם זה האיזוק האלקטרוני, ואם זו החקיקה למיגור אלימות כלכלית שאני הגשתי, כי בסוף הטרור הכלכלי – גברים שלוקחים את כרטיס האשראי, לוקחים את המשכורת, רושמים חובות על הנשים שלהם – בסוף זה מגיע גם לאלימות פיזית ולרצח.
ואתם בחרתם לדחות את זה, ואני חושבת שזו בושה גדולה. הבטחתם לבוחרים שלכם ביטחון אישי, אבל אולי שכחתם שגם נשים הן חלק מהבוחרים. איפה הביטחון הזה? נשים נרצחות בבית שלהן, במקום שאמור להיות הכי הכי בטוח עבורן.
378 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.