קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש עלייה דרסטית במקרי הרצח בחברה הערבית. מתחילת השנה, חודשיים וחצי, אנחנו עומדים כיום על 36 נרצחים בחברה הערבית. יש לנו בגליל 15 נרצחים; במרכז – 13; בנגב יש לנו שישה נרצחים. מקרי הירי נמשכים יום-יום ושעה-שעה. רק לפני זמן קצר היה ירי על מועצה אזורית בדרום, ירי ביישוב כאבול בצפון וירי בשגב שלום. אנחנו נמצאים כאן בחסות הרפורמה המשפטית או ההפיכה המשפטית – כלום לא זז, כלום לא מתקדם. אני תוהה איך הממשלה ואיך הרשויות הצליחו למגר את הפשיעה בבת ים, בחולון, בנהריה – בחברה היהודית. בחברה הערבית? אף אחד לא אכפת לו.
בתקופה המקבילה בשנה שעברה המספרים היו נמוכים בהרבה: בדיוק עד התקופה הזאת היו לנו 17 נרצחים. אנחנו לא רואים היום שהממשלה מתמקדת בחברה הערבית. וכן, לפחות שיהיה לה רצון לטפל בפשיעה בחברה הערבית. כל המאמצים של ראש הממשלה הם בנושא החקיקה המטורפת הזאת. לא יעלה על הדעת שהממשלה מפקירה אוכלוסייה שלמה. מי אחראי כאן? לראשי רשויות אין יכולת לטפל בנושא הזה. כל האחריות מוטלת על ראש הממשלה, ועל השרים בממשלה. לפני שבועיים השר איתמר בן גביר פתח חמ"ל בתל אביב לפקח על ההפגנה בנתיבי איילון, אבל לא ראיתי אותו עומד בחמ"ל, נניח, בנצרת או ברהט.
מכאן, אני פונה לראש הממשלה שייקח את הנושא הזה בשיא הרצינות ויטפל בבעיה הרצינית. נושא הפשיעה בחברה הערבית חמור מאוד. שימצא פתרונות. תודה.
217 מילים של ואליד אלהואשלה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.