קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על ערביי הנגב. ערביי הנגב נמצאים על אדמותיהם מלפני קום המדינה. הריסת בתים – בתקופה האחרונה הרבה צווי הריסה. שולחים לאנשים יותר מ-1,000 צווי הריסה בלי להתחשב בילדים, בנשים, בזקנים החיים באותו בית. עם כל זאת, הם יישארו על אדמותיהם. עם כל זאת ועם כל התנאים הקשים, לשמחתנו יותר ויותר צעירים וצעירות מהנגב, עם כל הקשיים שיש בתנאי המחיה, תחבורה, מצב סוציו-אקונומי נמוך, מצליחים להגיע ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. אנו כבר מוצאים אותם כמרצים באוניברסיטאות, בבן-גוריון ובעוד הרבה מכללות ואוניברסיטאות. אנחנו מוצאים אותם כרופאים, מנהלי מחלקות בבתי חולים, בסורוקה ובעוד בתי חולים. בתקופה האחרונה יש יותר מ-100 רופאים בנגב שסיימו את לימודיהם, עשו את הסטז', קיבלו רישיון לעסוק ברפואה, אבל אין להם מקומות להתמחות, הם לא מוצאים מקומות להתמחות כדי להתקדם ולשרת את החברה בכלל וגם את החברה הערבית בנגב.
הגיע הזמן, במקום להרוס בתים, לתת פתרונות לסוגיות הדחופות בנגב; במקום להרוס בתים, הגיע הזמן להכיר בכפרים הבלתי-מוכרים; במקום להרוס בתים, הגיע הזמן למצוא מקומות להתמחות של רופאים שסיימו את לימודיהם. הגיע הזמן לפתח אזורי תעשיה במרחב הכפרי בנגב, בכל היישובים הערביים בנגב. הגיע הזמן לעזור ולתת לאנשי הנגב. זה הפתרון, זו המשילות, ולא ההפך. תודה לכם, תודה.
197 מילים של יאסר חוג'יראת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.