קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אמסלם קיבל שש? השעון שלו אחר משלי. תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אנחנו שוב נמצאים פה – כמה, 12, 13 שעות? ושוב אנחנו מתעסקים רק בנושאים שמעניינים אדם אחד. אנחנו לא מתעסקים בשום נושא שמעניין אזרח אחד במדינת ישראל. שימו לב, על מה הקימו ועדות מיוחדות? על חוק המתנות, על חוק הנבצרות; כינוס מיוחד של ועדת הכספים בשביל לתת יותר כסף לאיפור, וכמובן מעון נוסף.
על מה אנחנו לא מדברים בבית הזה? אנחנו לא מדברים בבית הזה על מערכת החינוך שבדרך להתפרק. מישהו מכם שם לב שמערכת החינוך נמצאת כרגע בשביתה? עקבתם, חברים? לא, אף אחד. אנחנו לא מדברים על האלימות, אנחנו לא מדברים על הפשע ברחובות. אנחנו לא מדברים על המשטרה שמתפרקת מיום ליום. מישהו רוצה לדבר על זה? ברור שלא. אנחנו גם לא מדברים על המקרים הנוראיים שקורים אצלנו בחברה לנשים. אנחנו גם חלילה לא נדבר על העובדה שיש חוק מתוקצב, מסודר, שחברת הכנסת מירב בן ארי פה הובילה, על האיזוק האלקטרוני, שיכול להתחיל מחר בבוקר, אבל אתם יודעים למה הוא לא קורה? כי אדון טיקטוק לא כתב את החוק, אז למה שהוא ייתן קרדיט למישהו אחר? מצידו – לא רוצה אפילו להגיד את זה כי זה כל כך נורא.
אנחנו מתעסקים פה עם השר הכושל ביותר שהיה אי פעם בממשלת ישראל. השר שמהיום הראשון מחפש רק אגו וכבוד אבל לא מצליח להזיז דבר וחצי דבר. הוא הצליח לסכסך במשטרת ישראל אחד את השני ונגדו, ובסופו של דבר הגענו למצב שמפכ"ל המשטרה אומר לניצבים לא לדבר עם השר, כי השר הזה הוא הרס מהלך. ומי משלם את המחיר?
אזרחי ישראל. אזרחי ישראל, שדמם מופקר. אני רוצה לומר משהו לשר הטיקטוק והפיתות, שהבין שלהיות במליאה כנראה זה לא נעים, כמו להיות בכל מקום אחר במדינת ישראל, כי מכל ההבטחות שלו ומכל החלומות שהוא הבטיח לציבור, לא יצא שום דבר. היום שר הפיתות והטיקטוק מפחד לשבת במליאה לשמוע את האמת ממני ומפחד ללכת ברחוב לשמוע את האמת מהציבור. אז אני רוצה לומר לכם פה מעל הבמה הזו: זה לא יימשך עוד הרבה זמן. ההרס של משטרת ישראל ייעצר בקרוב, הממשלה הזאת לא תחזיק מעמד, ואני גם רוצה לתת טיפ לבנימין נתניהו.
הראשון שיפרק אותה זה בן גביר, כי הוא יבין שפוליטית, אם הוא לא יתפטר ויגיד: לא נתת לי לעבוד – בבחירות הבאות הוא שוב לא יעבור את אחוז החסימה.
371 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.