קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תגידו, מי כותב לכם את החומר, לקואליציה? כשאתם יושבים – מי כותב לכם את החומר? אני מדמיין אתכם בישיבה לקראת יום שני או יום רביעי, ישיבת צוות שמכינה את הימים העמוסים האלה בכנסת, ואני מדמיין איך חברת הכנסת טלי גוטליב יושבת ואומרת: רגע, רגע, יש לי קטע, אני אצעק עליהם כל הזמן. ואז שלמה קרעי, השר שלמה קרעי אומר: מה זאת אומרת? אני, אני פשוט אקלל אותם, שילכו לעזאזל. יושבת מבואסת ברמה גבוהה שרת התעמולה דיסטל אטבריאן – –
– – ואומרת: הטייסים האלה, שמבלבלים לנו את המוח, איזה טייסת משהו, 69 – נפולת של נמושות. הם יושבים שם וכותבים את החומר. מאי גולן יושבת ואומרת: מה נשאר לי? מה נשאר לי? מרימה את הראש למעלה – קולט אותה בעין השר שיהיה מקשר, מתישהו, כשהוא ייצור קשר, דודי אמסלם, מסתכל על השעון שלו, קצת מנצנץ, הרולקס, ואומר: אין זמן, חייבים לעלות לשידור, לא הכנתי את החומר. ואז יש לי פאנץ' מטורף, לא חשבו על זה קודם: אני הולך להביא אותה בהפוכה – גם חוק צרפתי, שתהיה ארומה, אבל אם לא יבינו עד הסוף את ההומור שלי, כמה שאני חד, אני גם אתן להם ביטול של מרמה והפרת אמונים באותו יום. הוא לא מגלה להם את זה. הוא גם לא מגלה לבנימין נתניהו שהוא שם את החוקים האלה. אני מניח שמחר, מתישהו – – –
נתניהו לא קשור לחוקים האלה. אני חושב שמה שאתה אמרת, חבר הכנסת טיבי, זה אחת האמירות הקשות באמת שאמר מישהו על אדם נקי ובר-לבב, שלא נשא לשווא נפשו ולא נשמע למרמה. אל תגיד את זה יותר על בנימין נתניהו, בקשתי אליך. בבקשה, חבר הכנסת טיבי. תודה רבה.
266 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.