קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, השרים, תראו, אנחנו חודשיים וחצי בערך מיום הקמת הממשלה. הממשלה הזאת נראית כמו פרודיה. הבעיה היא שזאת ממשלה אמיתית. אנחנו התחלנו מזה שבזבזנו כאן כמה שבועות על שינוי שמות של המשרדים והעברת הסמכויות. ישבנו פה לילות כדי לשנות את השמות של המשרדים ולהקים משרדים מיותרים ולהעביר סמכויות, ולמיטב הבנתי, עוד לא סיימנו. אחר כך הייתה כאן תקופה של שירות שהקואליציה נתנה למשפחת נתניהו. 13 חברי כנסת הגיעו לדיון על מימון של שני מעונות והגדלת התקציבים וחוק התרומות, שזה בעצם חוק מיליקובסקי, ועכשיו הגענו לשלב הבא, כנראה. אני נמצא בכנסת היום זה 20 שעות. ב-20 השעות הללו עסקתי בחוק הנבצרות, בחוק דרעי 2, בחוק החמץ, בפסקת ההתגברות, ועכשיו – בחוק ההתנתקות.
תשאלו עכשיו 100 אנשים רנדומליים ברחוב אם זה משפיע איכשהו על החיים של אזרחי מדינת ישראל, על בעיות היסוד שלהם. אתם הבטחתם מאבק ביוקר המחיה, אתם הבטחתם חוק חינוך חינם מאפס עד שלוש, אתם הבטחתם ביטחון אישי. אפרופו ביטחון אישי, ראיתי היום מספרים לגבי אלימות והפשיעה בחברה הערבית. בתקופה המקבילה אשתקד – –
– – היו 17 קורבנות, והשנה – 31. נכון, כמעט פי שניים. וליצן הטיקטוק, במקום לעבוד במשרד שלו – שאין לו כמובן כישורים, אבל בכל זאת – הוא שורף את האולפנים, והמיליציות שלו עד עכשיו שרפו חצי כפר ערבי, וזו התוצאה.
אנחנו עוסקים פה בחוק ההתנתקות, אבל בפועל זאת התנתקות שלכם, של הקואליציה – התנתקות מבעיות היסוד של החברה הישראלית. עוד לא מאוחר להתעשת. תודה רבה.
238 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.