קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
טוב, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מקווה מאוד שאתה תשמור על הזכויות שלי פה ולא תאפשר פה צרחות וצעקות. סומכת על שיקול דעתך. אדוני היושב-ראש, שרים – יש לנו פה היום הרבה שרים, איזה יופי – חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לצטט מדברים של חבר הכנסת יולי אדלשטיין, ואני ברשותכם אקרא את זה מהדף כדי להיות מדויקת: לא עליתי מתוך מוטיבציה ציונית. הייתי סטודנט, והיה רקע של מריבה עם מרצה בתולדות המפלגה הקומוניסטית. באחד הימים מחיתי על התשבחות שהמרצה העריף על סטלין, השליט הרודן, והזכרתי לו את המיליונים שאותו סטלין הביא לרציחתם. באותו יום סולקתי מהאוניברסיטה. חזרתי הביתה ואמרתי להורים שלי: עד כאן. אני במדינה הזאת לא ממשיך. לא רציתי להיות בדיקטטורה ולהיות תחת משטר דיכוי. רציתי להגיע לישראל, ארץ חופשית, ארץ שבה אוכל להתפתח, כי ישראל נחשבת לאחת המדינות הדמוקרטיות ביותר בעולם.
ואני פונה אליך, חבר הכנסת אדלשטיין, וחיכיתי לרגע הזה שאתה כן תהיה באולם: יולי, מה שקורה כאן מזכיר לי וגם לך דברים שקרו במדינה אחרת שאתה אפילו יודע וזוכר טוב ממני. יש רגעים בחיים שבהם צריך להחליט. הגענו ל-Money Time. יולי, (אומרת ברוסית ומתרגמת:) ולמי שעדיין לא מבין רוסית: יולי, או שאתה תהיה גבר עם הערכים או שאתה תישאר סמרטוט רצפה של ביבי. הבחירה בידיך. תודה רבה.
200 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.