הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7) (ביטול איסור הכניסה לשטח בצפון השומרון והשהייה בו), התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זה ייקח פחות, אני מקווה.

תודה. אדוני היושב-ראש, לא יכול להתאפק – הנושא הזה הוא תמיד מאוד אמוציונלי בשבילי, אז דווקא כדי להוריד קצת מן האמוציות, אני חייב לומר שאני ראיתי עכשיו בתקשורת שבכיר בקואליציה אומר שיולי אדלשטיין צועד בצעדי ענק לכיוון השמאל. מכיוון שאני לא מאמין שיש מישהו בקואליציה שיכול לא לדייק, אז אני החלטתי לעשות צעדים לכיוון השמאל, וכצעד ראשון אני מתכוון להציג בפני מליאת הכנסת את חוק ביטול תוכנית ההתנתקות לקריאה ראשונה.

אני לא אחראי להבנת הנקרא, חבר הכנסת גלעד קריב, בבית הזה וגם בכלל.

הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7) (ביטול איסור הכניסה לשטח בצפון השומרון והשהייה בו), התשפ"ג–2023, כפי שאושרה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לקריאה ראשונה. אדוני היושב-ראש, בחודש יוני 2004 קיבלה הממשלה ה-30 את ההחלטה מס' 1995, שעסקה בתוכנית ההתנתקות המתוקנת. בהחלטה זו נקבע, בין היתר, כי ישראל תפנה את כל אזרחיה ומתקניה הצבאיים משטח רצועת עזה ומארבעת היישובים באזור צפון השומרון – גנים, כדים, חומש ושא-נור. כדי ליישם את התוכנית נחקק חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2025. בסעיפים 23 עד 27 לחוק נקבעו הגבלה ואיסור כניסה ושהייה של אנשים בשטח המפונה החל ממועד מסוים, הסמכת כוחות הביטחון למנוע כניסה לשטח המפונה והוצאת מי ששוהה בו בניגוד לחוק, וכן הוראות עונשין בעניין זה.

לאחר חלוף השנים מאז נחקק החוק ולאור המציאות המשתנה אין עוד הצדקה למנוע כניסה ושהייה של ישראלים בשטח המפונה בצפון השומרון. לפיכך, מוצע לקבוע כי סעיפים אלה לא יחולו עוד על השטח המפונה בצפון השומרון, ומעמדם יהפוך מבחינת הדין הישראלי לזהה לזה של השטחים האחרים שבאזור יהודה ושומרון שבשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית.

בנוסף, בהתאם לדיונים שנערכו בוועדת חוץ וביטחון לקראת הקריאה הראשונה, אציין כי בכוונת הוועדה לבחון בעת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית אם לשנות את שם החוק כך שישקף את התיקון המוצע ואם לבטל גם את תחולתם של סעיפים 28 עד 30ב בחוק המקורי על השטח בצפון השומרון, שעניינם ביטול זכויות לגבי מקרקעין של ישראלים בשטח המפונה, מסירת מקרקעין ופינוי מיטלטלין.

אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעבירה לוועדת החוץ והביטחון להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

נוסף לדברים האלה, אני רוצה להוסיף שהרבה מאוד שנים אני מנסה לטפל בנושא הזה של הפינוי, הגירוש של האזרחים מצפון השומרון. יש גם בקרב חברי הכנסת אנשים שפונו אז בתוכנית האיוולת המדוברת, ואני מקווה מאוד שאנחנו נוכל לתת דוגמה לכך שאנחנו בכנסת יודעים לתקן עוול גם אם עברו כמה שנים, וגם אם העוול היה נורא, וגם אם המשפחות סובלות עד עצם היום הזה. אנחנו נדע לתקן את זה ככנסת, כריבון. לאחר שנים רבות כבר ברור לכולם עד כמה שהתוכנית, תוכנית ההתנתקות כפי שקראו לה, הייתה תוכנית איוולת. אין לי הגדרה אחרת. ואני סמוך ובטוח שחברי הכנסת, כפי שהצביעו 62 מהאופוזיציה ומהקואליציה, מהקואליציה ומהאופוזיציה, בעד הצעת החוק בקריאה הטרומית, יאשרו את הצעת החוק גם בקריאה הראשונה, ונוכל להכין אותה עוד בכנס הזה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית ולהפוך אותה לחוק בישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אדוני היושב-ראש, אני רק לא דייקתי בפרט אחד, להסיר כל ספק: הצעת החוק לקריאה ראשונה היא מיזוג של שתי הצעות חוק פרטיות, אחת של חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין וקבוצה גדולה של חברי הכנסת, והשנייה של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ושתי ההצעות האלה מוזגו בוועדת החוץ והביטחון להצעה אחת. תודה על האפשרות לעשות את התיקון.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני לא אאריך – אתייחס כמו שצריך להתייחס מציע החוק ויושב-ראש הוועדה לדברים שנאמרו כאן. שמענו כאן, אדוני – וגם אתה הגבת – סיפור קורע לב על מישהו עם חולצה של דמוקרטיה שלא נתנו לו להיכנס לרכבת או לחנות או למה שזה לא היה. חשבתי למה הסיפור הזה נשמע לי מוכר, אז אני אגיד לכם: ב-2005 הבן שלי היה בן 15, ויחד עם החברים שלו מישיבה תיכונית – שאת מכירה, מיתקא, כן – הם חילקו פליירים בתל אביב. זה מה שהם עשו – חילקו פליירים בתל אביב. הם היו לבושים בחולצות כתומות. הם רצו לקנות פיצה בעזריאלי – לא נתנו להם. אמרו: אצלנו לא עושים הפגנות. אז הם, בלי פיצה, המשיכו לחלק פליירים. הגיעה ניידת ואמרה שעוצרים אותם במקום על הפרת חוק. המזל שלהם היה שהיה איזה נהג שלא היה קשור לאירוע בכלל – לא יודע אם היה ימני או שמאלני או מה שהיה – הוא פשוט ראה מה קורה, עצר את הרכב, יצא והתחיל לצעוק על השוטר, ואז השוטר פשוט נתן להם ללכת. אירועים כאלה קרו כל יום, כל שעה, כל דקה. אז אני אומר, משום מה זה נשמע לי מוכר, רק שכנראה אנשים מסוימים אז מחאו כפיים ולא ידעו שהיום זה קורה לצד אחד ומחר זה קורה לצד השני.

לא, זה לא שאני מצדיק את זה שלמישהו לא נתנו.

לא לא לא. אני אומר – – –

אני אומר שידעתי הרבה לפני שהיית חבר כנסת ולפני שהייתי יושב-ראש כנסת – –

– – ידעתי לומר שכשהמשטרה הרביצה לחברי כנסת מסיעות ערביות, מה שנקרא, בזמן הריסת בית בחיפה, והרבה אנשים פה, בבניין, שמחו – אני מדבר איתך על 20 שנה אחורה – אמרתי: חברים, היום מרביצים לחברי הכנסת האלה, מחר ירביצו לנו. אמרו: לא יכול להיות. אנחנו? לנו? ואז הגיעה ההתנתקות. אז אני תמיד זוכר שזה קורה לשני הצדדים.

לגבי הדיבורים שהיו כאן על הצעת חוק משיחית או על מגמות משיחיות – כבר לא בושה להיות משיחי, אבל היה לי חבר טוב, לצערי הרב מנוחתו עדן, קראו לו אורי אליצור, נואם בחסד עליון, מסבירן בחסד עליון. הוא לימד אותי כלל אחד גדול – הוא היה איש מאוד מאוד מאמין, אמונה עמוקה, ודאי בקדוש ברוך ובארץ ישראל – הוא לימד אותי כלל אחד: כשאתה מדבר על עניינים של ביטחון, הסכמים מדיניים, תתנתק מזה לגמרי. אל תגיד: אני עושה הסכם כזה – הקדוש ברוך הוא יעזור. אם אתה רוצה לנתח את הדברים, תנתח את הדברים.

אז החוק הזה, נכון שהוא בא מאמונה שלי ושל עוד עשרות חברי כנסת – וודאי של חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אמונה שלמה בארץ ישראל השלמה ובעם ישראל. זה נכון, אבל כשאני שומע כל פעם את הטיעון הזה שחוזר: אתה בדקת כמה סד"כ צה"ל יצטרך להוסיף? אז פה אני באמת מאבד את הכיוון. הרי השאירו שליטה ביטחונית של צבא ההגנה לישראל בשטח הזה. אם השליטה היא אפקטיבית וטובה, אז לא מוסיף ולא גורע. מצוין. אם השליטה היא לא טובה ויש כל הזמן פיגועים בצפון השומרון, אז כנראה שצריך לשפר את השליטה ולהוסיף את הסד"כ. אבל מה זה קשור? מה זה קשור לכך שלא יהיה איסור של כניסה ושהייה של ישראלים?

ולכן אני אומר, חברים, לא בושה להודות בטעות. לא בושה לומר: ב-2004, 2005, לא ידעתי, לא צפיתי. טעיתי. לא בושה. גם אני לפעמים אמרתי שטעיתי, כשטעיתי, אבל כאן לא אני ולא חבריי טעינו. לצערי הרב, לא הצלחנו לשכנע אז, אבל עכשיו מתקנים את הטעות.

אני רוצה להודות מראש לכל חברי הכנסת שיעזרו לנו לתקן את הטעות ההיסטורית. תודה רבה.

ודבר אחרון שאני שמעתי כאן, וכל פעם זה באמת משגע אותי מחדש – מתחילים להזהיר אותי מהנזק המדיני. טוב, אני משום מה, עם כל הצניעות, חשבתי שאני מבין דבר או שניים בעניין הזה, המדיני, אבל אני באמת לא מבין. אנשים שבשיא הרצינות דיברו לפני ההתנתקות על הרווח המדיני העצום שיהיה מתוכנית ההתנתקות – מאווי מרמרה לבד גרמה יותר נזק לתדמיתה של מדינת ישראל מכל מיני דיבורים על הכיבוש ועל עשרות השנים וההתנחלויות הבלתי-חוקיות לאורך שנים.