קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
לשמחתי אנחנו, אדוני היושב בראש, גברתי השרה – אה, שני שרים. או-אה, שיחקנו אותה. מה את אומרת, ראש הממשלה יצביע הפעם על החוק הזה?
אני בעד, אבל איפה ראש הממשלה? מה?
אני בעד, אבל אני רוצה לקבל דוגמה אישית מראש הממשלה, לראות מה ראש הממשלה יצביע על החוק הזה. מה את אומרת, השרה? אני תוהה. בואו נראה בעוד שלוש שעות אם ראש הממשלה יהיה פה כדי להצביע בעד החוק הזה או לא.
אנחנו מתחילים מחזור חדש של הקראה. "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית – –"
"– – בה חי חיי קוממיות ממלכתית – –"
אם הייתי כישרוני כמוך, יכול להיות שכבר הייתי קולט את זה. אני לא מצליח. לא מצליח. חושב שכדאי פעם אחר פעם לחזור על זה. חברת הכנסת גוטליב, נחזור על זה מההתחלה.
"בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים, והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
"לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
"מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך, השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.
טוב. "– – נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
"זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917, ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
"השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות זכויות בתוך משפחת העמים.
"שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל ישרים במולדת עמם".
401 מילים של מתן כהנא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.