חבר הכנסת עופר כסיף, אתה עומד כאן ומנבל את הפה ושוכח, אתה שוכח – –
– – שאתה חי במדינה יהודית. אני רוצה לדעת מאיפה האוטו-אנטישמיות הזאת. באמת, אני רוצה לדעת מאיפה אתה מאמץ את האוטו-אנטישמיות הזאת. אני סקרנית, אתה מוכן לענות? אני רוצה לדעת – –
– – מאיפה השנאה הזאת והתיעוב הזה – –
– – לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית? מאיפה? מאיפה?
תקשיב, חבר הכנסת עופר כסיף – –
– – אתה כבר שנים רבות מטנף, מקלל ומוציא את דיבתי. אני באמת רוצה לדעת מאיפה אימצת – באמת, מאיפה זה בא? ספר פה לכנסת, למליאת הכנסת, מאיפה תופעת האוטו-האנטישמיות הזאת, שכולם יותר טובים חוץ מהאנשים שגרים פה איתנו. אני רוצה לדעת מאיפה זה.
מאיפה זה, תגיד לי, אני רוצה לדעת מאיפה זה. למה, למה, למה בעיניך יהודים פחות טובים מאנשים אחרים? אני רוצה שתענה, למה, למה – –
– – בעיניך פליט יהודי הוא פחות טוב מפליט שהוא לא יהודי. אני אשמח לדעת.
156 מילים של אילת שקד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.