הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ככל שהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה מתמשכת, צצה ועולה בעיית הפליטים, שאני חושב שהיא מעסיקה כל אדם שפוי, כל אדם שרואה, שומע, מבין שיש כאן בעיה מאוד מאוד יסודית שצריכים לדעת איך לעבור אותה ולטפל בה נכון. ברור שכולנו צריכים להתפלל שלא יישפך דם נקי, שחלילה לא ייפגעו אנשים שנמצאים שם, וכל מי שיכול שלא להיות שם, אם אין לו סיבה להיות שם, שיצא מהר ויבוא – מי שקשור לארץ ישראל שיבוא לכאן, לארץ ישראל.

אבל בימים האחרונים המדינה גם עוסקת בשאלה אם להכניס לכאן פליטים שאין להם קשר, שאין להם איזשהו זיק, משהו, לחוק השבות, והשאלה היא אם כן להכניס אותם או לא להכניס אותם, אם מכניסים אותם רק עם ערבות. אני לא רוצה לעמוד כאן מעל הדוכן ולומר שאנחנו צריכים לסגור עיניים, להיות אטומי לב ושלא יהיה אכפת לנו. כל אדם נברא בצלם אלוקים, אבל כמובן שכל אחד יש לו את המקום שלו, לשם הוא שייך, לשם הוא צריך ללכת. אז אני לא בא לומר קטגורית: אנחנו לא מכניסים, אני לא יודע אפילו מה ההלכה אומרת במקרה כזה, אבל על כל פנים כאדם אני לא רוצה להיות זה שאומר שאסור להכניס אף אחד. אבל אני לא מבין את ההתפתלות ואני לא מבין את הבעייתיות. כאשר שרת הפנים אומרת שהיא צריכה לגבש בימים הקרובים איזושהי מדיניות, מתי כן מתי לא ואולי לא צריך לבקש ערבות – ואני יודע שבשנתיים האחרונות, אדוני היושב-ראש, עברנו את הקורונה כאן בארץ ואנשים רצו לבוא מכל העולם: אחד בגלל שיש לו ילדים פה; אחד בגלל שהילדים שלו מחתנים ויש כבר חתונה של נכד, נכדה; נולד מישהו במשפחה ורצו לבוא; לשמחות או לבקר הורים מבוגרים – אנשים רצו לבוא, אבל כל מי שלא היה לו אישור ביד ממשרד הפנים לא יכול היה לעלות למטוס. כל חברות התעופה בעולם ידעו שאי-אפשר להיכנס למטוס אם אין לך אישור ממשרד הפנים. כאשר חברת תעופה טעתה והכניסה מישהו לארץ כאשר לא היה לו היתר כניסה ביד, היא הייתה חייבת להחזיר את אותו אדם למדינה שממנה הוא בא על חשבון חברת התעופה.

מה פה המשחק שניקח ערבות? לא צריכים לקחת ערבות. אבל כמדיניות, הרי אין לנו עניין שהמדינה תהיה פה מוצפת – – –

כמדינה אין לנו עניין שהמדינה תהיה מוצפת – – –

שמשרד הפנים ייתן הוראה לכל חברות התעופה בעולם לא להעלות למטוס אדם שאין לו אישור כניסה לפה.