תודה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. חברי הכנסת, היום אחרי הצוהריים, לרגל מלאת שלושים שנה למותו של אבי מורי, עלינו להר הזיתים, והינה מגיעה עוד באותו יום הצעת חוק זאת. אביא, אפוא, מדבריו הנוגעים לענייננו.
ב-1948 יוליוס מרגולין ומנחם בגין פרסמו איגרת זכויות האדם. בראשה קבעו כי הזכות לחיים, לחירות, לדין צדק ולהתנגדות לדיכוי הן זכויותיו הטבעיות של כל אדם. אין הדבר רגיל, למנות את הזכות לדין צדק בין הזכויות הטבעיות של כל אדם. ב-1965 כך כתב: צדק הוא קטגוריה מוחלטת. צדק ומשפט פירושם התנגדות לעוול, למרמה, למזימה, לעלילה. ולפני הכול, להטלת אשמת שווא על מי שהוא חף מפשע. וב-1957 כתב על מה שהוא כינה: הכללים הפשוטים במשפט צדק במדינה חופשית. חשוד עוד איננו נאשם; נאשם עוד איננו אשם. ואף נידון עוד איננו מורשע באורח סופי כל עוד עניינו לא הוברר בכל שלבי הדיון המשפטי. ואם המשטרה טוענת כי אסיר הנמצא בידיה "הודה" הרי גם ההודאה איננה הוכחה, כי היא עצמה זקוקה להוכחה בפני בית המשפט.
כך למדתי, אדוני היושב-ראש, ואני מברך את שר המשפטים חברי גדעון סער על יוזמתו החשובה, ומודה לצוות המשפטנים במחלקת ייעוץ וחקיקה – פלילי במשרד המשפטים, שניסחו בתוך זמן קצר באופן יחסי את הצעת החוק החשובה הזאת. חשובה ביותר, דרושה ביותר ודחופה תמיד.
העצור, הנחקר, החשוד, הם תמיד בעמדת נחיתות. העצור רואה לפניו חזות קשה מאוד, עד כדי שלילת חירותו. כוח רב נמסר בידי שלטונות אכיפת החוק. הם משתדלים, כמובן, לרדת לחקר האמת, אך יש להיזהר מהשתדלות יתר. כך הוא תמיד – הרשות המבצעת נבחנת בביצוע, ולכן יש מקרים שבהם לעיתים נחתכות פינות במהלך הביצוע, ולעיתים נופלים גם שבבים.
עוד חצי דקה אבקש.
את זאת, במידת האפשר, יש למנוע, גם בעזרת חוק-יסוד זה.
צר לי, אדוני, שרוב האופוזיציה מתנגד, כפי ששמעתי, להצעת חוק זאת, לפחות בקריאה הראשונה. התקשיתי מאוד להבין את הסיבה, ואחרי שלמדתי מהי הסיבה, אני מתקשה להבין עוד יותר. אמרו לכבוד השר, לשר המשפטים: נתמוך, ובלבד שתורידו את הסעיף הראשון בהצעת החוק. זה מה שנאמר בסעיף הראשון: "עקרונות יסוד – זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".
בדין ובצדק התנגד השר להוצאת הסעיף הזה מהצעת החוק. ההתנגדות הזאת, חבריי באופוזיציה, לגמרי לגמרי בלתי מובנת, אבל אנחנו נדון בהצעת החוק הטובה הזאת בוועדת החוקה, חוק ומשפט. ייתכן שנמצא שיש לשנות בסעיפים אחדים. ואני מקווה שבכל זאת נגיע לנוסח טוב, מועיל, אולי אפילו מוסכם על הרוב הגדול של חברי הכנסת; נוסח שיוסיף הגנה לחשודים ויוסיף כבוד למדינתנו. תודה, אדוני.
400 מילים של זאב בנימין בגין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.