הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני גאה להציג בפני מליאת הכנסת – –

– – את הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי. כידוע, לא כל יום מגיעה לכנסת הצעת חוק-יסוד, ודאי שלא הצעת חוק-יסוד מקיפה שעוסקת בזכויות האזרח. מאז כוננה הכנסת בתחילת שנות התשעים את חוקי-היסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק, חלפו 30 שנה.

אני סבור שהבשילה העת לקדם חלק חשוב ומשמעותי במגילת הזכויות הישראלית ולהבטיח את זכויותיהם של אזרחי ישראל שהם חשודים, עצורים ונאשמים בהליך הפלילי.

קיימת חשיבות שהכנסת תתקדם במלאכת גיבוש החוקה. משימה זו, כידוע, הוטלה על הכנסת הראשונה, ובהמשך על הכנסות הבאות אחריה, אך מאז, כידוע, לא הושלמה. זו חובתנו כלפי אזרחי ישראל, מאז נקבעה החלטת הררי, שקבעה שהחוקה שלנו תכונן פרקים-פרקים באמצעות חוקי-יסוד. חוקי-היסוד, המעגנים את זכויות האזרח, נועדו להבטיח את זכויות הפרט הניצב מול השלטון נוכח פערי הכוחות המובנים ביניהם.

תודה, היושב-ראש. אותו פער שאליו התייחסתי בין האזרח לבין מערכות המדינה בא לידי ביטוי באופן המשמעותי ביותר במשפט הפלילי. אדם שהוא מושא של חקירה פלילית או נאשם במשפט פלילי נמצא במצב פגיע ומוחלש; עליו להתמודד מול גופי אכיפה, חקירה ותביעה, ועם כוחה העוצמתי של המדינה. ברגעים קשים אלה נדרשת החוקה לפרוס עליו את הגנתה, לבל ייפגעו זכויותיו הבסיסיות ביותר כאזרח וכבן אנוש. היום אנחנו נחוקק זכויות אלה כזכויות חוקתיות הכתובות עלי ספר.

הכנסת, כריבון, היא שהוסמכה, כפי שציינתי קודם, באותה החלטה מפורסמת שמכונה פשרת הררי, לכונן חוקה לישראל. לכל אחת מרשויות המדינה תפקיד משלה. תפקידה של הכנסת לכונן ולחוקק, תפקידו של בית המשפט אינו לכתוב את החוקה, אלא לפרשה, כמו גם את פרשנות דברי החקיקה האחרים, ואילו תפקיד הרשות המבצעת היא להוציא את הוראותיו של המחוקק מהכוח אל הפועל. זו הפרדת הרשויות, החיונית כל כך לדמוקרטיה מתפקדת. מלאכת כינון החוקה הייתה מוטלת בעבר – ומוטלת היום – על הכנסת, ולא על בית המשפט, המופקד על פרשנותה. חוקה שתגובש על ידי כנסת נבחרת תזכה לאמון ציבורי רב, בעדיפות על זכויות חוקתיות אשר ייקבעו על ידי בית המשפט.

חוק-היסוד המובא לפניכם היום הוא תוצאה של עבודה מאומצת של למעלה מחצי שנה. עבודה יסודית שהתחילה בתקופת הקיץ, זמן קצר אחרי כניסתי לתפקיד, כאשר ביקשתי לתת עדיפות למשימה זו. תחילה פנינו בקול קורא לציבור הרחב, על מנת שיציע מה ייכלל בחוק-היסוד. בהמשך הוכן ביסודיות רבה תזכיר חוק-היסוד על ידי הצוותים המקצועיים במשרדי, תוך היוועצות במומחים שונים. לאחר שהופץ התזכיר ונשמעו הערות הציבור, הוטמעו חלק מההערות בנוסח ההצעה, והיא הובאה לאישורי, ולאחר מכן – לאישור הממשלה וועדת השרים לחקיקה. שתיהן, גם הממשלה וגם ועדת השרים לחקיקה, קיבלו בשבוע שעבר את הצעת החוק פה אחד.

גם בהקשר זה מותר הליך החקיקה על פני כתיבת פסק דין. בהליך החקיקה מעורב הציבור, מושמעות במהלכו דעות ושונות ומגוונות, הוא מצריך שיח והידברות. מדובר בהליך אשר מעורבים בו גורמים רבים, המצריך פסיחה על משוכות רבות, עד שהזכויות ייקבעו עלי ספר. וגם היום, לאחר שבעזרת השם מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה, אנחנו נתחיל בהליך פרלמנטרי – שאני מניח שיהיה יסודי מאוד – בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על כל סעיף וסעיף מההצעה.

חוק-היסוד שלפניכם עוסק בזכויות הבסיסיות בהליך הפלילי, ובראשן הזכות להליך הוגן. זכות זו היא עיקרון מרכזי בכל הליך משפטי, ובמיוחד בהליך הפלילי, לאור מאפייניו המיוחדים. הזכות להליך הוגן היא הזכות שממנה צמחו זכויות מהותיות והסדרים פרוצדורליים שנועדו להבטיח את ההגנה על זכויות האזרח שהוא צד להליך הפלילי. ביסודה של הזכות להליך הוגן עומדים שיקולים של הגינות, צדק, שוויון בפני החוק ומניעת עיוות דין. נוסף לזכות להליך הוגן, מנויות בחוק-היסוד זכויות שנועדו להבטיח את קיומו של הליך הוגן: הזכות לייצוג בידי עורך דין; הזכות להימנע מהפללה עצמית; הזכות להימנע מענישה כפולה; זכותו של עצור כי יודיעו לו את סיבת מעצרו ויביאוהו בפני רשות שיפוטית בהקדם האפשרי; זכותו של חשוד כי יודיעוהו מהו החשד המיוחס לו לפני גביית הודאתו. מדובר בזכויות שהן מושכלות יסוד המופיעות בחוקות שונות ברחבי העולם. חוק-היסוד מתייחס גם לאוכלוסיות המיוחדות, שלהן יש קושי נוסף בהליך הפלילי, מעבר לחוסר השוויון האינהרנטי הקיים בהליך שדיברתי עליו קודם – קטינים, בעלי מוגבלויות ואנשים שאינם דוברים עברית. חוק-היסוד מבסס את זכותם של בעלי מוגבלות ומי שאינם דוברי עברית להתאמות שונות בהליך. בנוגע לקטין, בעת מימוש הזכויות לפי חוק-היסוד נדרשת התחשבות בגילו. ובנוגע לקטין שהוא חשוד, נאשם או נידון, יש לתת משקל ראוי לטיפול בו ולשילובו בחברה.

הליך פלילי עשוי להישמע לנו כעניין רחוק השמור לעבריינים ומשפחות פשע, אך לא היא. כל אזרח עשוי להיתקל במהלך חייו ברשויות האכיפה והתביעה, אם כעד, אם כחשוד, אם כנפגע עבירה. לעיתים עשוי אדם להגיע למפגש עם רשויות החוק שלא בטובתו. איש מאיתנו אינו מעוניין שישילו מעליו ברגעים קשים אלה את זכויותיו הבסיסיות ביותר ואת הכבוד הראוי לו כאדם. לא ייתכן שאדם ייחקר כחשוד בחקירה פלילית, למשל, בחקירת מס או בחקירת ניירות ערך, בלי שידע על מה הוא נחקר ובעוון מה. לא ייתכן שנפגעת עבירת מין שתגיע לבית המשפט על מנת למסור עדות תושפל בחקירה מבזה על ידי סנגורו של מי שפגע בה.

לאחרונה בוטל אישום נגד נאשם אשר נחקר על ידי המשטרה – אני נותן אילוסטרציה כדי שיבינו למה הכוונה – נחקר על ידי המשטרה בעודו ישן. בהכרעת דינו קבע בית המשפט השלום בתל אביב את הדברים הבאים: "סרטון החקירה הוא לא פחות ממטלטל. החוקרת מתשאלת אדם ישן. לא עייף, לא מפהק, לא מטושטש. ישן. ושום שעון מעורר לענייננו לא מצלצל. שוכנעתי כי הנאשם היה שקוע בשינה, העמדת פנים לא הייתה כאן". כאמור, האישום הזה בוטל.

הקפדה על זכויות האזרח בעומדו מול כוחן של רשויות השלטון היא עוצמה ולא חולשה. היא מעידה על חוזקה וחוסנה של חברה שיודעת לנהל הליך צודק ומכבד גם נגד אנשים שנאשמים שפגעו בערכיה. ההליך הפלילי נועד בראש ובראשונה לעשות צדק ולהעניש בצורה הולמת וראויה את מי שנמצא אשם בדין. הלגיטימיות של ההליך יונקת במידה רבה מהאופן שבו הוא מתנהל. צדק צדק תרדוף, נקבע במקורותינו. על הצדק להיעשות בצדק. ככל שהרשויות יפעלו בהתאם למתחייב מהן על פי חוק, אמון הציבור במערכת המשפט יתחזק. רשות חזקה היא רשות שמכבדת את זכויות האזרח ופועלת בגדרי החוק.

אני מאמין שחוק-היסוד יטייב את עבודת רשויות האכיפה ויהווה מצפן ערכי עבורן. חוק-היסוד נועד אומנם להגן בעיקר על זכויות חשודים ונאשמים, אבל הוא לא מתעלם מתכליותיו של ההליך הפלילי, הכוללות שמירה על אינטרסים חיוניים בכל חברה דמוקרטית, כמו שמירה על ביטחון אישי או ביטחון המדינה ועשיית צדק עם נפגע העבירה. בהמשך לכך, חוק-היסוד קובע את זכותו של נפגע העבירה לכך שההליך יתנהל באופן שיבטיח שמירה על זכויותיו והגנה על כבודו כאדם. בנוסף, וכמו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק, חוק-היסוד כולל סעיף פסקת הגבלה, המאפשר לפגוע בזכויות בתנאים הקבועים בה בחוק התואם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. במסגרת בחינת חקיקה עתידית יהיה צורך להביא בחשבון את זכויותיהם של נאשמים, עצורים וחשודים, אך זאת בלי לסכל את הצורך החיוני באכיפת החוק הפלילי והבטחת האינטרס הציבורי.

מדובר בחקיקת יסוד נחוצה, חשובה ומאוזנת, שמעגנת את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בדיבור אחד; חקיקה הנשענת על היסודות החשובים שקיבלו ביטוי בהכרזת העצמאות. החוק הזה, הושקעה בו, חברי הכנסת, עבודה רבה. מן הסתם עוד תושקע בוועדת החוקה. אני מבקש ממליאת הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה הלילה ולהיות שותפים למהלך היסטורי של קידום מגילת הזכויות הישראלית.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בראשית דבריי אני רוצה להזים שמועה ששמעתי כשהייתי בפרסה. לא נדרש רוב מוחלט לחקיקת חוק-היסוד, נדרש רוב רגיל – –

– – גם על פי חוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה – –

– – גם על פי חוות דעת של הייעוץ המשפטי לכנסת. לכן, אני רוצה לומר את הדברים בצורה ברורה.

אני מתפלא שהרוב בסיעות האופוזיציה, רוב האופוזיציה, מתכוונים להצביע נגד הצעת החוק. יש סיעות שזה יכול בהן להתקבל באופן טבעי. למשל חבר הכנסת גפני מסיעת יהדות התורה, תמיד היה אומר: אם יביאו את עשרת הדיברות כחוק-יסוד, אני אתנגד – משום שהנציגות של המפלגות החרדיות תמיד התנגדה לחקיקת חוקה. הן, מהימים שלאחר קום המדינה, שהיה הוויכוח הגדול, ועד לימים אלה, הייתה קונסיסטנטיות בעמדתן נגד החוקה. אבל הליכוד, לאורך כל ההיסטוריה שלו תמך בחקיקת חוקה. לאחר קום המדינה, כשהיה הוויכוח הגדול, כשמפא"י בראשות דוד בן-גוריון יחד עם הסיעות הדתיות התנגדו לחקיקת החוקה, סיעת תנועת החרות בראשותו של מנחם בגין, עליו השלום, תמכה תמיכה נלהבת ונחרצת בחקיקת חוקה שתגן על זכויות האדם. אבל זה לא היה רק בימים הרחוקים ההם. גם בשנות התשעים, בתחילת שנות התשעים, לפני 30 שנה, כשהובאו לכנסת שני חוקי-יסוד – חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק – הליכוד תמך בחוקי-היסוד, אשר הם, כפי שנקבע בהחלטת הררי, התשתית של החוקה, שנקבע שתיכתב פרקים-פרקים, ועדיין לא הושלמה. גם בכנסת השש-עשרה, אדוני היושב-ראש, בשעה שמיכאל איתן עמד בראשות ועדת החוקה, נעשה מאמץ שאפתני גדול מאוד לכתיבת החוקה, לכתיבה מחודשת של כל חוקי-היסוד, שהיו קיימים עד אז ולהשלמת חוקי-היסוד הנוספים. ולצערנו, הכנסת ההיא, כפי שקורה, התפזרה מוקדם מדי, והמהלך הגדול, האמביציוזי הזה, שבאמת הוביל אותו יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט דאז מיכאל איתן, אבל בתמיכת הממשלה – נגדע. זאת הייתה חלק מתפיסת עולם יסודית לאומית ליברלית, ששמה במרכז את זכויות האזרח ואת החירויות שלו.

כשקוראים את הדברים שאמר מנחם בגין באותם ימים – הרבה לפני שביקורת שיפוטית חוקתית על חוקי-יסוד הייתה דבר מובן מאליו במדינות הכי מתקדמות – אלה דברים מדהימים. אני רוצה לצטט, אדוני היושב-ראש, מדברים שנאמרו לפני 70 שנה, ב-1952, בהרצאה מאת מנחם בגין. 40 שנה לפני חקיקת חוקי-היסוד ב-1992, וכמו שאמרתי קודם, הרבה לפני שביקורת שיפוטית על חקיקה הייתה מובנית מאליה בדמוקרטיות המערביות, אמר מנחם בגין את הדברים הבאים: "עליונות המשפט תתבטא בכך, שלחבר שופטים בלתי תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע, במקרה של תלונה, את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם מוסדות השלטון המבצע, אלא גם הסמכות לחרוץ משפט, במקרה של קובלנה, אם החוקים המתקבלים על ידי בית הנבחרים – – – מתאימים לחוק-היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו". והוא מסיים בדברים שבכל מקרה כזה, יינתן לכל אזרח שרואה את עצמו נפגע במישרין או בעקיפין, זכות לעתור, ודבר המשפט יקום.

אז מתפיסת עולם מתקדמת שבמרכזה עומדות חירויות האזרח, איך הגענו לרגרסיה הזאת, אשר תביא להצבעה נגד הזכות להליך הוגן, חזקת החפות, הזכות להימנע מהפללה עצמית, הזכות לייצוג משפטי, זכויות בהליך מעצר, זכויות בהליך חקירה, זכויות של קטינים, זכויות של נפגעי עבירה. כמעט הייתי מתפתה לומר שהסיבה היחידה שהחברים באופוזיציה, שהתנגדו להצעת החוק, מתנגדים לה, היא מהטעם שהם יודעים שיהיה רוב שיאשר אותה – מכיוון שאין למצוא שום עילה אחרת להצבעה הזאת.

רק אתמול ציינו 30 שנה לפטירתו של מנחם בגין, זיכרונו לברכה, שאין שום ספק ולא יכול להיות שום ספק שחוק-היסוד הזה, שמובא לכנסת היום, הוא ברוח הדרך שהוא התווה במשך עשרות בשנים. אז עכשיו, אדוני היושב-ראש, הגענו לידי כך, שכפי שנמסר, סעיף 1 לחוק-היסוד הוא התירוץ, הוא התואנה, הוא האמתלה, להימנע מתמיכה בחוק-היסוד. אז אני רוצה לצטט אותו לחברים שטרם קראו את הסעיף: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". למה אפשר להתנגד בפסקה שקראתי? לכך שאדם הוא בן-חורין? לכך שחיי אדם קדושים? אולי למגילת העצמאות? אין אפשרות ליישב.

זה ככה, ככה זה העמדה המוסמכת. אם כך – –

– – אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה. וזה יהיה מהלך חשוב מאוד של הכנסת, לאחר 30 שנה, בביצור זכויות האזרח, בערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בוודאי שבוועדת החוקה תהיה לנו עוד מלאכה רבה, אבל נעשה את הצעד הראשון והקובע עכשיו.

האם – אני מניח שאני צריך לבקש הצבעה שמית.

אז אני מבקש בשם הממשלה הצבעה שמית.