קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, תראו, אנחנו בפרשת פקודי, קראנו בפעם השלישית את הנושא של השקלים. היו באמת שלושה סוגי שקלים. היו שקלים שמהם הביאו את קורבנות הציבור; יש כאלה חוגים – לא חוגים, הייתי אומר – יש כאלה יהודים שלצערנו הרב לא מבינים את החשיבות של קורבנות ולכן מזלזלים בבית המקדש. יש תרומות שהביאו לבניית המשכן, ויש שקלים, בתחילת פרשת פקודי, ואת זה הביאו לבנות את היסודות של המשכן.
כשאני קורא הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי, אני מנסה לקרוא את החוק ולהבין מה היסוד בחוק של ההליך הפלילי. ובכלל, יש לי רעדה כשאני קורא את הפרוטוקולים של ועדת החוקה, חוק ומשפט כשחוקקו את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואני רואה מה עושים איתם היום. אני קצת מקבל צמרמורת מהמרחק בין הדברים שנאמרו שם לבין מה שקורה בשטח, בין השאלות שנשאלו שם היועצים המשפטיים וההסברים שניתנו לחברי הכנסת, לבין מה שקורה בסופו של דבר בפועל באותו דבר. ולכן, כשאני קורא את החוק הזה, ואני רואה בהתחלה איך הוא מצטט שזכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו, בהיותו בן-חורין, הייתי מצפה, למשל – אני לא בטוח שאתה תסכים איתי, אדוני היושב-ראש – הייתי מצפה, למשל, שעמירם בן אוליאל יזכה לאותן זכויות יסוד שאתם כתבתם ב-1994. משום מה זה לא קורה. יש לי יסוד סביר להניח שכשאתם קוראים לחוק "חוק-יסוד", ואתם כותבים אותו בצורה כל כך מעורפלת שלא ברור מה גובר על מה: הצורך בהליך – הכי מעניין: "חוק-יסוד זה, מטרתו להבטיח כי הגשמת תכליות ההליך הפלילי תיעשה מתוך" – מה זה הגשמת התכליות של ההליך הפלילי? זה צריך להיות הפוך. ההגשמה של ההליך הפלילי אמורה להיות חלק מהגשמת החוק הזה, ולא הפוך.
לכן, אנחנו ניאלץ להתנגד לחוק הזה, לא להסכים לחוק הזה, כמו שאנחנו לא מסכימים לאותם חוקי-יסוד שבכולם משתמשים עד היום בבית משפט עליון בשביל לפגוע בציבורים מסוימים ובאנשים מסוימים שלא שייכים לאותה קליקה ונמצאים באותם מקומות. תודה רבה.
304 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.