הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עסוקים בשעות האחרונות בהסכמים בין הקואליציה לבין האופוזיציה, אבל לא רחוק מאיתנו מתחוללת מלחמה נוראה: הרס, הרוגים, פצועים, אנשים שנעקרים מהבתים שלהם; אנשים שבבת אחת מאבדים את הכול; הורים נפרדים מילדים; ילדים מהורים מבוגרים; נשארים בגלל הורים מבוגרים, והעולם עומד מן הצד. ככל שיגידו לנו ויעטפו את זה, זה נקרא שהעולם עומד מן הצד.

אז ראשית, אני חושב שאנחנו צריכים להודות על מה שיש לנו כאן. בסופו של דבר, אנחנו נמצאים בסביבה עוינת, בסביבה של מדינות – אני לא צריך להגיע עד טהרן ועד איראן, אנחנו יכולים להגיע קרוב, פה. אנחנו בהיסטוריה של מלחמות, של חוסר הסכמות. לא צריך להיות רחוק כדי שמדינות יהיו בעימות. קחו את שתי המדינות שעכשיו נמצאות בעימות – רוסיה עם אוקראינה – שאין להן היסטוריה של עימות. יש להן אותו דנ"א, אותה שפה. מי חשב שעד כדי כך יהיו צריכים לראות מראות כאלה? וזה קרה. אז אנחנו צריכים לדעת שאם אצלנו זה לא קורה, זה לא שזה דבר שאפשר לראות כמובן מאליו, אלא שיש מי ששומר, יש מי שרוצה שבארץ יהיה לנו שקט, ואנחנו נוכל לשכון כולנו בבטחה יחסית. יש מי שמנווט את הארץ, יש מי שמגן, ואנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא עושה את זה. אבל בשביל זה צריך זכויות. בשביל זה צריך לדעת ללכת בדרכיו, ולא להביא חוקים שהם אנטי התורה, שעוקרים את התורה, עוקרים את היהדות, עוקרים את הצביון של היהדות.

אני רק רוצה להזכיר את אותם ארגונים – אותם הארגונים המיוחדים שנמצאים באוקראינה, ונמצאים שם ועוזרים – באיזו חוכמה, באיזו מסירות, באיזה סיכון, באיזו השקעה הם פועלים מול אנשים, באיזו יצירתיות – איך לעבור גבולות ואיך להוביל אנשים וזקנים, ונשים וילדים קטנים, וילדים בלי הורים. מביאים אותם לכאן, מביאים אותם למדינות אחרות. אנחנו לא יכולים לראות דבר כזה כמובן מאליו, שעושים ומוסרים, וצריך לציין שהארגונים האלה הם ארגונים אורתודוקסיים. קודם כול, הם כאלה שבנו את הקהילות שם. הם נמצאים איתם לא רק עכשיו. בנו קהילות שלמות. העם היהודי לא איבד את בניו בגלל שהם תחזקו אותו, והעמידו שם קהילות מפוארות, והשקיעו בחינוך, והשקיעו בחיי הקהילה, והשקיעו באנשים – דברים שבאמת מפעימים, שקשה להבין איך בלי זה היו שורדים. ועכשיו, כשצריך, בשעת חירום, הם עובדים ולא עוזבים אותם. באים במיוחד. אלו דברים שלא רואים; דברים מכוננים, הדברים האלה. את הדברים האלה אנחנו צריכים לקחת לתשומת הלב ולהוקיר אותם ולהעריך אותם, ואני לא אפרט את כולם.

דרך אגב, איפה הרפורמים נמצאים בתוך כל הארגונים האלה? הם עסוקים בלהתסיס פה את העם, לקטב. איפה? כל הארגונים האורתודוקסיים, רואים אותם, באיזו מסירות, באיזה השקעה; איפה הרפורמים נמצאים? הם לא נמצאים, הם עסוקים כאן בלקטב את העם, בלפצל את העם, בלהבריח ספר תורה. ועוד יושב-ראש ועדת חוקה מכניס ספר תורה למקום שבו הוא משתמש בחסינות שלו. נראה לך שאני הייתי עושה? אני לא הייתי עושה דבר כזה, ורבים אחרים לא היו עושים את זה. יש חוק, יש תקנות – אבל אני לא רוצה לסטות מהנושא הזה.

יחד עם זאת, עשרות אלפים משתמשים בחוק השבות ובאים לארץ ומתאזרחים בארץ. משתמשים בחוק השבות, שהוא חוק הזוי. לא קיים באף מקום שאם הסבא של מישהו הוא יהודי, אז הוא יכול לבוא, אפילו שהסבא שלו ניהל משפחה נוצרית, או ההורים שלו, או הוא עצמו. אז הוא יכול לבוא על סמך הסבא שהיה יהודי במקור, ולהביא גם את בן זוגו או את בת זוגו. אלו דברים שלא קיימים, אבל היום מנצלים את זה ובאים לכאן, ומקבלים פה עשרות אלפים. ולכן זה לא הגיוני – אנחנו לא – – – כמדינה יהודית, אבל זה קיים. אבל ודאי אנחנו פטורים מקליטה נוספת. אם אנחנו עושים את המאמצים האלה, עוד יכולים לבוא אלינו בטענות על פליטים, איך אנחנו מתעלמים מהם?

אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אם אנחנו נקלוט אותם, זה יפגע במדינה, זה יפגע בזהות המדינה, זה יגביר את ההתבוללות. אנחנו עשינו, ושילמנו בריבית אמיתית למדינות שקלטו אותנו, על הנאמנות שלנו, כשהיינו עם גולה. בריבית. אנחנו עשינו את זה, ואנחנו עושים את זה גם היום, הרבה יותר טוב באופן יחסי למדינות אחרות. לכן אנחנו צריכים לראות גם מה קרה במדינות שלא חשבו בהתחלה ונתנו לזרים רבים – הרבה מעבר ליכולת שלהן לקלוט אותם.

מה שאנחנו עושים היום, אנחנו עושים טוב. ולכן אנחנו כן תומכים בך, שרת הפנים. אנחנו מחזקים את ידייך. את עושה את זה באחריות.

אני מסיים. צריך לקחת את זה יותר באחריות. אף אחד אחר ממי שהיה אחראי לא היה עושה את זה אחרת.

קל לבקר מרחוק, אבל כשנמצאים בתפקיד, צריך לגלות אחריות.