קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ממשלת הכיבוש מנסה להציג עצמה כשוחרת שלום. לא מדובר חלילה על רדיפת שלום עם העם הפלסטיני, כי פה רודפים אותו עצמו, אלא באוקראינה. אבל אפילו שם לא באמת מעוניינת הממשלה בשלום. שנים שישראל חימשה באוקראינה מיליציות ניאו-נאציות, כמו אזוב. הדבר הזה הועלה בעתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב במרץ 2019. רק לפני שבוע צוטטה שרת הפנים כאומרת בקבינט את הדבר הבא – ואני מצטט: יש מלחמה באירופה, יש ביקוש לנשק, למה שלא נרוויח מהמלחמה הזאת – סוף ציטוט.
המצב באוקראינה נורא – ההרג, ההרס, הילדים המבועתים והפחד השורר ברחובות.
לפי האו"ם, כבר יותר ממיליון וחצי פליטים נמלטו בתנאים-לא-תנאים מאימת המלחמה. אגב, זאת נוסף לרדיפה הגזענית של המיעוט הרוסי באוקראינה בידי ממשל זלנסקי ובידי פורעים פשיסטים. האם מדינת ישראל מושיטה ידיה לנמלטים המתדפקים על דלתה?
שרת הפנים עסוקה בברירה: מי דמו סמוק ומי דמו סדוק, מי כשר ומי טמא, מי לחיים ומי למוות, מי חינם ומי בתשלום מופקע. הממשלה מנסה להשתמש בתירוץ של ניסיונות לייבוא יהודים במקום לקלוט את אלו הנמלטים על נפשם. כי מה שווים הם חיי אדם אם בעורקיו לא זורם הדם הנכון?
סירובה של שרת הפנים לקלוט פליטי מלחמה יחד עם התעקשותה למנוע איחוד משפחות פלסטיניות משקף את תפיסת עולמה מעוררת הפלצות, שאותה היטיב לתאר אתמול אורי משגב ב"הארץ" – וכך הוא כתב, אני מצטט: "את הרוע הצרוף של אילת שקד אפשר לכמת במספרים. לישראל נכנס עד כה בדיוק פרומיל מפליטי המלחמה באוקראינה. את שרת הפנים זה מוציא מהדעת, ולכן ראוי לדבר אליה בשפה היחידה שהיא מבינה: הדירוג ההיררכי שלה בין זכותם לחיים ולמקלט של בני אנוש יהודים ולא יהודים הוא תורת גזע לכל דבר ועניין", אמר וכתב אתמול אורי משגב.
חברי הכנסת, בפברואר 1939 עלה בקונגרס האמריקאי חוק שמגדיל את מכסת המהגרים עד למספר של 20,000 – – –
חכה, גם בן זומא מחכה, כולם מחכים. חברי הכנסת, בפברואר 1939 עלה בקונגרס האמריקאי חוק שמגדיל את מכסת המהגרים עד למספר של 20,000 ילדים יהודים מגרמניה הנאצית לארצות הברית. מול החוק הזה התייצבו האנטישמים ושונאי האדם.
כפי שאמרה אז אשתו של ה-commissioner האמריקאי להגירה: 20,000 ילדים יגדלו בקרוב להיות מבוגרים מכוערים. כוחות הרשע ניצחו אז. בניצוחו של הסנטור האנטישמי רוברט רייס ריינולדס, החוק נחסם; 20,000 ילדים שהיו יכולים להינצל נותרו בתופת. אני מסיים במשפט אחרון. כמה נורא – –
– – ש-60 שנה לאחר מותו פורחים בכנסת ובממשלה ממשיכים של דרכו הנתעבת. תודה.
385 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.