קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כאן היום באירוע שאני חושבת שקודם כול ולפני הכול הוא מעיד על הצביעות הגדולה של הממשלה הזו. ולמה אני אומרת את זה? כי לפני לא הרבה מאוד זמן נתקלנו בחוסר אונים משווע של אותם אנשים, כשבאים היום להכשיר בנייה בלתי חוקית, לאפשר להם להתחבר לחשמל, ובטענה, מה אתם רוצים מהמסכנים האלו – –
– – שהרי כל מבוקשם, אדוני היושב-ראש, זה לחיות חיים נורמליים, גם אם הבתים שהם בנו הם על קרקע שבה לא בטוח בכלל שיש להם זיקה לקרקע, וגם אם אותם מבנים נבנו ללא אישורים. אבל הטענה הזו, לצערי הרב, לא הייתה תקפה בפינויים בגבעת עמל, ולא עכשיו בכפר שלם, ולא בעוד הרבה מאוד מקומות שלא היה אינטרס לממשלה לעשות את זה. וזה על אחינו, על האנשים ששמו אותם ויישבו אותם במקומות הללו, וכל חטאם הוא שהם יושבים על נדל"ן שהיום שווה הרבה מאוד כסף. לעומת זאת, בקום המדינה שלחו את המתיישבים היהודים הציוניים הללו להחזיק את המקומות כדי להוות מין חיץ אנושי, כדי לשמר את היישוב היהודי, והיום בועטים אותם החוצה, מביאים כוחות משטרה – ואני באמת לא יודעת מדוע שוטרים צריכים להיות מעורבים בפינוי של קשישה בת 80 ומשהו, נכה, מביתה בגבעת עמל בצורה הכי בזויה שיש ובלי לאפשר לה דירה מונגשת כמו שצריך ופיצוי ראוי.
היום אנחנו רואים את אותם אנשים מסבירים למה הם צריכים להכשיר לאוכלוסייה אחרת שהממשלה הזו חפצה ביקרה. אז זו צביעות, והצביעות הזאת חוגגת. אבל זה לא נגמר רק שם. יש תחושה שאף אחד לא סופר את הממשלה הזו, את ראש הממשלה. בינינו, אנחנו רואים את ההחלטה של ראש הממשלה, שפונה לכל הציבור ואומר, אל תטוסו, זה לא הזמן – ובאותו יום ממש ראש הממשלה החליפי כבר עולה על טיסה לחו"ל, ויום למוחרת אשתו והילדים שלו יוצאים לחופשה לחו"ל, ואז הוא מספר: זה לא אותו דבר, הם יהיו זהירים. כאילו, האירוע הזה עובר ככה מתחת לתקשורת. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש: אני צורכת מעט מאוד תקשורת בזמן האחרון, כי קשה לי עם צביעות שכזו.
אנסה לסכם. אבל כשאני שומעת את אותם עיתונאים שרק לפני תקופה לא ארוכה תקפו את אשת ראש הממשלה לשעבר בצורה הכי בזויה שיכולה להיות – ואינני חברה שלה ולא מחסידיה, אבל נשים את הדברים על השולחן: תארו לעצמכם אם היה מדובר בשרה נתניהו שמפירה ברגל גסה את ההוראות של הממשלה שבראשה עומד בעלה.
אז במקום להעביר ביקורת – שמעתי את אותם עיתונאים שקודם שרה הייתה בפיהם יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה בביקורת נבזית – –
– – במיצגים פורנוגרפיים בבלפור, בואו לא נתעלם מזה – –
– – בבובות פורנוגרפיות עם התמונות שלה מעל. אבל היום העיתונים האלה אומרים: חבר'ה, את אשת ראש הממשלה החדשה צריך לשים בצד. היא לא נבחרה ולא צריך לבקר אותה.
נהפוך הוא, יש עיתונים – ובזה אני מסכמת – שמחאו לה כפיים על האופי שלה. אני לא מכירה את גילת בנט באופן אישי, גם לא את שרה באופן אישי, אני רק יכולה לומר לכם דבר אחד: כשהציבור רואה את הצביעות שלכם, הוא עושה בדיוק את ההפך. אז דין אחד לשרה ודין אחד לגילת בנט.
501 מילים של אורלי לוי אבקסיס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.