קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
הוא יכול להעלות את זה עוד פעם.
אני לא יכול לדבר. עכשיו כולם מתפלפלים.
– – שהיו אנשים שבאו ואמרו שהם מתעקשים, אדוני השר, הם מתעקשים למצוא פך שמן טהור בחותמו של כוהן גדול. על פי ההלכה הם יכלו – טומאה הותרה בציבור, הם היו יכולים לוותר על זה, הם לא היו צריכים להתעקש. תחשבו, אחרי כל הגזרות שהיו, חזרו לבית המקדש, רצו להדליק את המנורה הקדושה, כל העם מחכה, כולם רוצים, משתוקקים לחזור לעבודת בית המקדש ועומדים אנשים ומחפשים, דוחים את הטקס, אומרים: רגע, בואו נחכה, לא נפתח את בית המקדש. למה? על פך השמן הטהור. על פך השמן הטהור, למרות שיכלו להדליק את זה גם עם שמן שהיה חשש שאולי נטמא על ידי היוונים.
זו ההיסטוריה של ישראל. על זה אתם עומדים בכל משרד ממשלתי ומדליקים נרות חנוכה ואוכלים סופגניות וקלוריות רבות ושרים מעוז צור, ואתם לא מבינים על מה. זה המאבק שלנו פה. אנחנו באים ומבקשים מכם להתעקש על השמן הטהור, להתעקש על כך שעם ישראל הוא עם שבנוי ומזוקק על הוראות אלוקיות, שגם כשאנחנו יכולים להתפשר צריך להתעקש ולשמור על הזהות היהודית הזאת, על פך השמן הטהור. זו החנוכה, זה לא חג הגבורה, זה לא חג של כוחי ועוצם ידי. זו שמירת פך השמן הטהור. והיום הממשלה הזאת, כולם שם יודעים לשיר מעוז צור, אבל לא מבינים מה התפקיד שלהם – ומי מוליך אותם? מי מוליך אותם לגרום לכך שעם ישראל לא יהיה מזוכך, שלא יהיה עם טהור, שלא יהיה על פי מה שהוא קיבל מסיני? מי? קבוצה של כמה אנשים שמתיימרים להיות אנשים דתיים או מסורתיים. אתם מובילים, אל תפילו את הכול על יוליה מלינובסקי, היא לוקחת את הכדור החוזר מכם והיא תעשה מה שהיא רוצה, אבל אתם עושים את זה. תמשיכו לשיר מעוז צור.
280 מילים של יעקב אשר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.