קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – –
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כשר הפנים לשעבר, שהיה ממונה על חוק האזרחות למדינת ישראל – כידוע לכם מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם, המדינה היחידה בעולם שנותנת במסגרת חוק השבות, אוטומטית מהיום הראשון, אזרחות לכל יהודי ויהודייה שמגיעים לשערי ארץ ישראל. חוק השבות מוסיף יותר מזה: גם מי שמתגייר יכול להיכנס ולקבל אזרחות, באותו יום שהוא נכנס. אין עוד מדינה כזאת בעולם. זה חוק השבות. מצד שני יש את חוק האזרחות, שאומר שיש כללים איך מקבלים אזרחות.
לגבי מי שנתגייר יש פסק דין מפורסם של בית המשפט העליון, סוזי מילר, שאומר שתעודת הגיור היא תעודה שמגיעה מקהילה. פקיד הרישום במשרד הפנים הוא למעשה טכני, הוא לא יכול לבדוק אם הגיור הוא גיור אלא הוא בודק אם התעודה היא תעודה. איך נעשה הגיור – זה לא עניינו.
אני לא נכנס עכשיו לסוגיה של גיור בכלל, אני מביא את הדוגמה הזאת כדי לדבר על הצעת החוק שמובאת היום כאן. רבותיי, זה מוסכם על כל בני הבית – בכל זאת, כולנו למדנו קצת שיעור באזרחות: כניסה להיות אזרח במדינה זה הנכס היקר ביותר שיש למדינה.
מדינה שלא מכבדת את האזרחות שלה ומחלקת אותה בסיטונאות זו מדינה שאו שהיא מחפשת מהגרים, שאין לה פועלים, או שהיא מדינה שלא מכבדת את עצמה. כמובן שצריך להתייחס ברצינות. תארו לכם ששר הפנים – אני, אני, אני מדבר עליי, אריה דרעי, הייתי קם ובודק כל עולה חדש שהגיע לכאן על סמך תעודת גיור ובודק את התעודות ובודק את מעשה הגיור ובודק אם מי שחתם שהוא קיבל עליו עול מצוות אם הוא שומר עול מצוות – מה היו עושים לי? איזה עתירות לבית המשפט ואיזה פסקי דין הייתי מקבל; איזו מהומה ציבורית הייתי מקבל: אתה לא מתבייש? אתה חודר. על מה מדובר? על אזרחות במדינת ישראל. ותראו זה פלא, הכנסת הזו עכשיו, אנחנו כאן, הולכת להצביע בעד הוראת שעה – למרות שבחוק כתוב – שמי שמטעמי מצפון, דת, פטורה מגיוס, ההצהרה שלה לא מספיקה. לא רק שההצהרה שלה לא מספיקה, אלא בהוראת השעה הזו – –
– – אדוני ראש אכ"א לשעבר, ממנים ועדות מיוחדות עם חוקרים פרטיים, נכנסים לפרטיות הכי פרטית של האישה הזאת, בודקים את הפייסבוק שלה, בודקים את בני הבית שלה ועושים לה חקירות כדי לבדוק אם ההצהרה שלה היא הצהרת שקר או לא הצהרת שקר. והינה, הקואליציה כולה מתגייסת בעד להאריך את הוראת השעה. אזרחות אסור לבדוק, חלילה וחס, אבל אולי שיקרת?
אנחנו יודעים שחלק גדול מאותם עולים שהתגיירו, לצערי הרב, בינם לבין קבלת עול מצוות מרחק שמיים וארץ. זה לא משנה להצהרה הזאת, אבל כשזה מגיע, לצערי הרב, לנושא שקשור ליהדות הדתית, פתאום יש התגייסות ופתאום כל בת מסכנה כזאת עוברת מה שהיא עוברת.
כל חבר כנסת כאן מקבל אין-סוף פניות, אין-סוף פניות, מהורים, מבנות, שפתאום בשנתיים האחרונות מפעילים עליהם לחץ נוראי, בדיקות, ומזמינים אותם לשימועים, וכל זה בשביל – כשאנחנו יודעים כמה זה מיותר. אנחנו יודעים שבמדינה מתוקנת בכלל כל הנושא של גיוס נשים היה צריך להיות וולונטרי ולא חובה.
אבל כשזה הופך להיות נושא אידיאולוגי, ה' ירחם על מי שיתמודד. וזו הקואליציה שאתמול – ממשיכה בקו הזה, להדיר כל מה שקשור. יש הסכמה רחבה, ולצערי הרב, גם המפלגות הערביות – מפלגת רע"מ פה מתגייסת, כשהיא יודעת שזה נגד האידיאולוגיה שלה, ותומכת בדברים האלה.
518 מילים של אריה מכלוף דרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.