קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בועז, לא תאמין, זוג חוקרים פנה אליי השבוע, פרופ' אבוטבול הודיה וד"ר הנדל אהרון. הם אומרים לי: אנחנו עוסקים במחקר קבוצות ורוצים לחשוף בפנייך תופעה מסוכנת. איך אני קשורה למחקר רפואי? אני עוסקת בהיבטים חברתיים, לאומיים. תדברו עם שר הבריאות. מה אני קשורה למחקר הקבוצות שלכם? לא, הם אומרים לי – אומרת לי פרופ' הודיה אבוטבול: לא, את חייבת להיפגש איתנו. המחקר הזה משפיע על ההיבטים החברתיים והלאומיים.
אני אומרת לה: מה זאת אומרת? במה בדיוק היא משפיעה על ההיבטים החברתיים? מה, היא מידבקת? היא אומרת: תראי, יש כמה מקרים שכבר אותרו. מה עושים? מה צריך לעשות? איך קוראים לה בכלל? היא אומרת: תראי, קודם כול, הטיפול הוא רב-מערכתי. הוא כולל התערבות התנהגותית, מדי פעם גם התערבות תרופתית – הכול תלוי בבן אדם. טוב, אני מסתקרנת. בועז, גם אתה בוודאי מסתקרן, למה אני פונה דווקא אליך. אני חייבת להזהיר את הציבור. איך קוראים לתופעה הזאת בכלל? היא אומרת לי: שימי לב – פרופ' הנדל אומר לי: שימי לב, בשפה המחקרית קוראים לתופעה הזאת PNQ. PNQ. אמרתי: מה? PNQ? זו השפה המחקרית? היא אומרת לי: כן, אבל בשפה העממית קוראים לזה "פינוקיו".
זאת התופעה, קוראים לזה פינוקיו.
ואז אמרתי: אם לתופעה הזאת קוראים "פינוקיו", איך אפשר להימנע ממנה? איך אפשר להזהיר את הציבור מפני שקרנים ונוכלים? איך אפשר?
הם אמרו לי: יש לנו תוצאות טובות של המחקר.
PNQ – תופעת הפינוקיו. ההמשך יבוא, אני מבטיחה לך. בועז, זה יעניין אותך איך אנחנו מזהים את אותם אלה שלקו בתופעת PNQ, תופעת הפינוקיו.
248 מילים של מירי מרים רגב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.