קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חבר'ה, אל תגזימו. לא צריך להגזים.
קודם כול, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רק רוצה לברך – – –
לא הבנת. אדוני היושב-ראש, אתה לא צריך להתנצל.
הם שוברים את כל הכללים מבוקר עד לילה, מדברים כמה שהם רוצים. כשאנחנו היינו, היינו נותנים להם, ועכשיו עוד אנחנו צריכים להסביר להם למה אנחנו מדברים?
בן ברק, גם זה אנחנו מבינים שמפריע לכם, שאנחנו מדברים.
קודם כול, אני רוצה באמת לאחל לך הצלחה, אדוני שר התיירות. אני מאוד אוהב אותך באישי.
אני מחזק את ידיך, ובאמת, ההצלחה שלך זה הצלחה של עם ישראל.
אני רוצה להתייחס בקצרה לסוגיה של אביתר. רבותיי, אני חושב שנעשה שם דבר שלא ייעשה. זה פשרת חלם, כאילו, לכאורה, בגלל שבנט לא יודע איך לצאת מהאירוע. אני רוצה רק להזכיר לעם ישראל: ח'אן אל-אחמר, שיש כבר פסק דין חלוט – אני לא שומע פה אף אחד מהשמאל שטוען שיש שלטון חוק, שיש שוויון בפני החוק, עכשיו בואו תפנו את ח'אן אל-אחמר; עכשיו תפנו, דרך אגב, את אדמות הבדואים, הבינוי הבדואי, על אדמות גולובנציץ, שהן בעצם אדמות פרטיות.
אני לא טוען אף פעם שאנחנו – – –
אני לא טוען אף פעם שאנחנו היינו חפים מטעויות, אבל אתם צבועים. אתם הרי הכנסתם את התנועה האסלאמית, והם נכנסו כדי שאתם תסדירו להם את רבע מדינת ישראל בנגב. איך אמרתי לאלחרומי? במעריב השבת: 65 דונם – רק המשפחה הפרטית שלו. אמרתי: צפוף. 65 דונם? כל כך קצת? איך אתם חיים, אלחרומי? אל תדאג, מנסור עבאס יסדר לך עוד 300 דונם. צפיפות דיור כזאת לא יכולה להיות במדינת ישראל. על כל נפש שני דונם? זה לא הגיוני. צריכים קצת עיזים, קצת סוסים, קצת פרות – –
65 דונם. ככה עשיתם את העוול למשפחת אלחרומי? עכשיו, בעזרת השם, אתם שומרי חוק, נלחמתם על בית המשפט העליון, הוא אחד הזרועות שלכם. דרך אגב, הרסתם את בית הכנסת בגבעת זאב. נשיאת בית המשפט העליון דאז הוציאה – אני הלכתי לשם. הרסתם בית כנסת שעומד על תלו למעלה מ-30 שנה. למה? הוא יושב על אדמה של ערבי בתוך גבעת זאב שהוא לא יכול לגדל עליה אפילו נענע.
אמרתי, אבל האדמות של גולובנציץ, ששלו, של יהודי, שיושבים עליה אלפי בדואים – מה פתאום? השתגעתם? בח'אן אל-אחמר, אדמות מדינה – למה? מה פתאום?
אני אסביר לך איך זה עובד. היהודים הם הכי אומללים במדינת ישראל כשאתם יושבים. זה לא מעניין אתכם, אתם דואגים רק לערבים. הערבים במדינה יכולים לעשות הכול. עכשיו אתם תעכבו את חוק קמיניץ. אני חוקקתי אותו, שנה עבדתי עליו. מה הוא בא לפתור? 400,000 עבירות בנייה של הערבים. והם מספרים לכם שאין תב"עות – שקר וכזב. גם לזה הקדשנו 80 מיליון שקל, לתוכניות מתאר.
אבל עכשיו אתם רוצים להקים ממשלה, לנסוע באאודי, מר לפיד ומר בנט, ואתה, רם בן ברק, רוצה ועדה, אז מה זה משנה, 400,000 עבירות בנייה של הערבים? מה זה משנה? את היהודי – נוריד לו את המרפסת של מטר ונקנוס אותו. אבל הערבים? חס ושלום. אתם עוד תשלחו להם מתנות לחג.
על כל אחד שעושה עבירת בנייה – –
עזוב, אחרי זה. אחרי זה יש לך זמן. הרמקול שלכם. בין כה וכה יש לך יושב-ראש שיכול להעלות אותך לדבר שעתיים, כמה שאתה רוצה.
רם בן ברק, אני מדבר ככה, נשמה. גם הבוס שלך, דרך אגב, אבל הוא, קוראים לו לפיד; אני, קוראים לי אמסלם, אז לכן דנה ויס תגיד לי: אסור לדבר ככה. אבל כשהבוס שלך, לפיד, מדבר אליי ככה, הכול בסדר. לא רואים, הוא רואה ואינו נראה, לא רואים את הידיים שלו.
ככה, שמים לו ככה, והוא מדבר ככה.
רק שנייה, תן לנו. אתה יודע מה – –
– – אז אני אלך. אנחנו לא עשינו – תשמע, אתה יודע מה, אנחנו לא עשינו כלום. אתם שומרי חוק – תשמרו על החוק.
בבקשה, אני רוצה לומר עוד משפט אחד. הוא הפריע לי.
אני רוצה לומר עוד דבר אחד לממשלה.
הממשלה טענה, דרך אגב, שהיא לא נכנסת לנושאים קונטרוברסליים. מטפלים רק בשוטף.
אני סברתי, דרך אגב, שממשלה אמורה לטפל דווקא בנושאים שאין עליהם הסכמה. אז שמעתי את שרת התחבורה מתחילה לדאוג למזגן ברכבות – –
רק שנייה. – – למזגן ברכבות, לווילונות, לצבע הווילונות – –
– – רק לצבע הווילונות, כן? אז אני רוצה להגיד לכם, רבותיי, מר הורוביץ וחבר מרעיו, אתה, הורוביץ, ומפלגת העבודה וכו': רבותיי, הציבור שלכם שלח אתכם לדברים אחרים.
אז אתה תטפל בלהט"בים, כמו שאתה אומר.
אל תחכה – רק שנייה. אל תחכה שלוש שנים או ארבע שנים ותספר לנו בדקה ה-90 שאין. עכשיו. עכשיו.
ואת תטפלי – הרי אמרת תחבורה ציבורית בשבת. בואי נראה אותך.
ואתם החלטתם לעקור יישובים עכשיו, אז בבקשה.
לא לסחוט לנו את זה עוד ארבע שנים ובשבוע האחרון לריב ולהגיד: הינה, יצאנו מהממשלה. עכשיו תעשו את זה.
812 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.