קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שחשוב לציין בתחילת דבריי את עמדתנו והשקפתנו לגבי הנושא של גיוס חובה של נשים. מכיוון שכבר אתמול הייתה איזה מיני-תקרית בוועדה המסדרת לגבי ההבנה – אולי ההשוואה בין עמדתנו לגבי דחיית השירות ללומדי התורה לבין עמדתנו והשקפתנו לגבי הנושא של גיוס חובה לנשים. כפי שאמר הרב גפני, פסיקות רחבות מאוד מאז קום המדינה והתייחסות מיוחדת לגבי גיוס נשים שאינו – וזה מסיבה אחרת – הנושא של דחיית השירות ללומדי התורה, ששם מדובר לא על פטור אלא על דחייה כל זמן שלומדים, וחובתם ללמוד, וחשיבות לימוד התורה, בלי להיכנס עכשיו – זה בדיונים אחרים – לשאלה אם בשירות הצבאי היום, בצורה של הצבא היום, מתגייס יכול לשמור על אורח חייו.
כשאנחנו מדברים היום על גיוס בנות, אנחנו אומרים את דעתנו הנחרצת ועמדתנו, שהיא עמדה שאנחנו לא מחביאים אותה, מפני שהתורה ציוותה עלינו שאין דרכה של אישה להילחם. דרכו של איש להילחם ואין דרכה של אישה. בטבע הזה, בטבע הבריאה והיצירה שלנו, אנחנו ממשיכים בהכרעה הזאת או בקביעה הזאת, שדרכו של איש – מי שנאבק ומי שצריך להילחם זה איש, ואנחנו יודעים את זה. על זה אנחנו צריכים לשמור – תפקידה של האישה והיכולות שיש לאישה. כל הניסיונות שלנו כאן לטשטש את זה בכל מיני דרכים הפוכות, להכריח לעשות את זה, לא יעזרו. אנחנו עומדים נגד הטבעים שלנו. אני לא מבין איך מצד אחד אותם אנשים – ושמעתי משרת התחבורה, שהיא באה ואומרת שיש לה עכשיו יעד מאוד חשוב בתפקידה. מה התפקיד שלה עכשיו? היא אומרת: אני רוצה להשוות ברכבות ובאוטובוסים, שמידת הקור והמיזוג תתאים לנשים ולגברים. היא אומרת: לנו, לבנות, קר יותר. קר יותר, מה לעשות? קר יותר. זאת אומרת, יש הבנה, וזאת לא בושה להגיד שקר.
אבל כשזה מגיע לדברים הרבה יותר מהותיים – את זה לא מבינים. אנחנו עומדים ואומרים את זה, ולכן כל הדיונים שיש אחר כך בכל מיני חקיקות – חקיקות באות בעקבות נוהג פסול, נגד החוק של פוקדים בצבא, ואנחנו מכירים את ההיסטוריה של החקיקה הזאת, של החלטות. כל פוקד מחליט לעצמו את מידת הדתיות של אותה אישה ואותה בת. והחוק קבע, כפי שהזכיר קודם חבר הכנסת אזולאי, שני פרמטרים מרכזיים: שהיא צריכה לאכול כשר ואסור לה לנסוע בשבת. לא בכדי לא אמרו שמירת שבת. אמרו: לא לנסוע בשבת זה פרמטר. אז אני שואל אתכם, מתוך עובדות שהיו לנו, שבת שממלצרת במלון בטבריה – בא הפוקד, צילם אותה בשבת כשהיא ממלצרת במלון וגייס אותה, רצה לגייס אותה. לכן בקביעה שלו, של הפוקד, שמי שממלצרת בשבת לא דתייה ולא שומרת שבת – אז אני רוצה להגיד לכם שיש מלונות שהם בהכשר הבד"צים הכי מחמירים ויש שם מלצריות ששומרות שבת למהדרין, וכן הלאה.
אני מסיים, אדוני היושב-ראש. לכן כל הניסיון הזה – ואנחנו לא נכנסים, אנחנו לא באים לחזק ולעמוד לצד כאלה שמתחזים – לתת סמכויות לוועדות כאלה ואחרות שלא מכירות את אורח החיים, לא יודעות, והשאלות שנשאלות שם: מה הסיבות שצמים ב-17 בתמוז? אני מביא דוגמה מלפני יומיים, שלושה. הדברים היו לקלקולים.
אם היינו תופסים – וזאת עמדתנו – שתפקידה של האישה הוא לא בצבא – –
500 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.