קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה שמגישים עכשיו מוכיח לנו שכל נושא גיוס הנשים פשוט מיותר. צריך להגיש – ואני מתכוון להגיש את זה כהצעת חוק – לבטל גיוס נשים. כל גדולי התורה בדור הקודם וגם היום, כולם הבינו שזה ייהרג ובל יעבור, החוק של גיוס נשים. אין צורך בהן בצבא, לא צריך אותן. גם הצבא משתמש בהן לא לדברים שצריך אותם. סתם מחפשים להן עבודה. לא צריך, וגם אסור על פי ההלכה, וכל גדולי התורה אמרו שלא. לכן, אני בהחלט אצביע נגד ההצעה הנוכחית. אני חושב שלא צריך להשאיר את זה וצריך לבטל את החוק מלכתחילה.
אני רוצה להגיד עוד משהו, בנושא חוק הדיינים של אתמול. בחוק הדיינים של אתמול, בלי בושה, שלחו ערבי – שאני מכבד מאוד – להציג את החוק כשהוא אפילו לא יודע מה זה דיינים.
שר. אני מכבד, אמרתי. אנחנו אפילו חברים. תן לי רגע – – –
אוקיי, אז א. אתה לא צודק. למה? כי לא שמעת שאני עשיתי את זה. אתה אומר: אנחנו. עוד פעם – כלי התקשורת: אתם, אנחנו, אתם, אתם. אתה שמעת שאני עשיתי את זה בקאדים? אתה שמעת שאני רוצה להיות בקאדים? אז למה אתה אומר לי את זה? אתם. מה זה "אתם"?
אדוני השר, כשהשר של ש"ס יעלה, תגיד להם מה שאתה רוצה. חמור ביותר, בושה לממשלה – גדעון סער פחד לבוא לכאן להציג את החוק. הוא לא יכול להסתכל לנו בעיניים, מה שהוא עושה. למה הוא שלח אותך?
לא היה לו שום אומץ לבוא לכאן, להסתכל אלינו בעיניים, לראות מה שהוא עושה. ג'ובים. צריך לאיזה שר, איזה ג'ובים – הופכים את כל הכללים של החוקים.
אלקין רוצה להיות שר, רוצה להיות בוועדה למינוי דיינים – אין לו סיכוי כאן.
אז אני אומר שוב: זו בושה וחרפה – שלא תיפגע מזה – בושה וחרפה ששלחו אותך, שהוא פחד להסתכל אלינו בעיניים, להציג את החוק הזה – לא בהתחלה ולא בסוף; פעמיים הוא שלח אותך. ריחמתי עליך אתמול, כי אנחנו חברים. אני אומר את האמת בפנים, בלי בושה.
ולכן, אם יש לו כבר בושה – כי זו אולי המילה הטובה היחידה שיש לי, שהייתה לו בושה לבוא ולהציג את זה כאן. לפחות לזה הייתה לו הבושה. חוצפה ממדרגה ראשונה.
אולי אדוני יסביר למה אין חברי כנסת לא דתיים, לא חרדים, שמדברים על החוק הזה.
384 מילים של יעקב ליצמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.