קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אתה גם לא חייב לעצור אותי בשלוש דקות.
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, ברכות לחבר הכנסת אלון טל. החוק שמובא פה לפנינו זה עוד חוק הארכת הוראת שעה של רמיסת החוק; וזה לא משנה, גם אם זה היה לפני זה ויגידו לי שזה חוק שהיה – גם אז היה רמיסת החוק. ואני רוצה לספר לכם סיפור על אותה נערה, בחורה מרמלה, לימור, שהוריה עלו מבוכרה. בית מסורתי. כיאה לבת ישראל שרוצה לשמור על צניעותה, החליטה שהיא רוצה לקבל, מטעמי דת, פטור מהגיוס. הגיעה ללשכת הגיוס, ואז, ברגל גסה התחילו להפר את החוק עם כל מיני ועדות שאותן מאריכים עכשיו. הרי זו ועדה שלא מאריכה, לא באמת נותנת את החוק אלא רומסת, הוועדה. למה?
אני רוצה לצטט את החוק, חוק גיוס, חוק שירות ביטחון, שאומר כך לגבי הפטור על רקע דתי: 1. טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון; 2. שומרת על כשרות; 3. לא נוסעת בשבת. מעולם החוק לא קבע שהיא צריכה להיות חרדית, לא קבע שצריכה להיות דתייה, לא כמה צריך לשמור שבת; שהיא לא נוסעת בשבת – מספיק. אדם מסורתי – ואנחנו, בני עדות המזרח, יש בינינו מאות אלפי אנשים, נשים, בחורות, שבסך הכול רוצות לא לנסוע בשבת, לעשות את הקידוש. השר כהן, השר מאיר כהן, נכון, אתה מכיר ביהדות המזרח, יש כאלה – איך הם שומרים? מה זה שבת אצלם? הקידוש, שלום עליכם, יכול להיות שאחר כך הם יראו את משחק הכדורגל, אבל הם עושים את זה, את המסורת הזאת.
עכשיו מביאים פה הארכה של חוק שבעצם רומס את החוק. למה? בהארכה של החוק – מה כתוב? מה חוק שירות בנות אומר? שצריכה אותה אחת לא לנסוע בשבת, לשמור על כשרות ושטעמים שבהכרה הדתית מונעים אותה מלשרת בשירות הביטחון. מה זה אומר? שהיא צריכה להיות בחורה מסורתית.
מה אנחנו באים ואומרים? לא. הוועדה אומרת: בודקים אחריה אם היא שומרת את השבת ואיך היא שומרת את השבת, איך היא הולכת. הרי אם אנחנו – – –
אם נבוא ונגיד שאנחנו רוצים שכולם ילכו בצניעות, הרי יבואו פה ויתקפו: מה אתן רוצות? אבל כשאנחנו באים פה ואומרים: תשמרו על החוק, תשמרו על הצניעות, תשמרו על המסורת – אבל זה רק מוכיח שיש עוד משהו בהפרת החוק – –
– – ברגל גסה במדינה יהודית. אני מבקש ממך, כבוד השר, אולי תנסו למשוך את הוועדה הזאת, תורידו אותה. זה הדבר הכי טוב שיש.
תנו לחיות במדינה כיהודים מסורתיים למי שרוצה לחיות על פי המסורת. תודה.
402 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.