קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביטן, גלית, את השיר הזה אני מניחה שלא רק הילדים מכירים אלא כולנו: "אין, אין, אין חגיגה / בלי, בלי, בלי, בלי עוגה", ביטן. "אין, אין, אין חגיגה", בלי לקבל נתח שווה מהעוגה.
איך אתם – אה, מיקי? איך אתם טובים בלדבר על צדק חלוקתי, על חלוקת משאבים שווה. ראיתי את זה בתרבות, מה זה חלוקת משאבים שווה. מזל שמה שעשיתי שם חמש שנים, ארבע שרים אחריי לא יוכלו להרוס.
אתם מברברים – אנחנו עובדים. את סיפורה של ממשלת השיסוי והדיכוי הזאת אפשר לספר בעזרת סיפורו של נחל אחד, נחל האסי: סיפור של כוח, שליטה, כסף, דיכוי, יהירות והשתלטות על קרקע, ואיך זה שכבר 73 שנים הנחל הזה ועוד משאבי טבע רבים אינם נגישים לכולם ושייכים רק לאליטה אחת, אליטה סגורה. הסיפור הזה הוא סיפורה של הרכבת המזרחית שעוד לא קמה, סיפורם של בתי המשפט, של מוסדות התרבות, של המטרו, של האופנידן – גם הם כמו נחל האסי, שהרי הם סגורים בפני רבים מהחברה הישראלית.
מזל שבעשור האחרון מי שהוביל את מדינת ישראל הוא ממשלת הליכוד, הממשלה החברתית העממית האמיתית היחידה שפעלה מול ה-deep state של פקידים ששמו לנו רגליים כדי לחזק את החזקים וכדי לשמור על הפערים. הרעיון הקיבוצי אולי הופרט, אבל הגזענות נשארה. כבר אז בגין אמר: הקיבוצניקים המיליונרים עם בריכות השחייה שלהם. אז אלו היו בריכות שחייה, אבל המים הם אותם מים – מסיתים, מתנשאים, יהירים; הם אלה שזורמים הן בבריכות והן בנחלים. נהרות ונחלים של גזענות מציפים את החברה הישראלית.
אם תשאלו, מה הם יגידו לכם? גלית, מה הם יגידו? הם יגידו: אנחנו גזענים? מה פתאום? אנחנו רק אמרנו שהנערים האלה שבאו לנחל האסי הם פרחיאדה, איזו עליבות, חבורת בהמות, איכס, ערסים. ושוב, מה הם יגידו לנו? אתם מפלגים, אתם מוציאים את השד העדתי. זה אותו דפוס שמנסים להשתיק אותנו ולהפוך אותנו לבכיינים.
אז זהו, שזה נגמר לכם, מיקי. אין כאן בכיינים, יש כאן אמת ויש כאן צדק, ואנחנו נדבר על הפער החברתי, על צדק חברתי, על חלוקת משאבים. לא תחזירו אותנו לימי מפא"י.
קיבוץ ניר דוד מאיים על נער סטודנט, נתי וקנין אחד מבית שאן, שמוביל את המהפכה הזאת – מירב, תקשיבי טוב – –
– – קיבוץ שהוא חושב שהם עדיין פטרון, כן? ואדון הארץ, כי קוראים לו וקנין, לא קוראים לו הנדל ולא קוראים לו הורוביץ.
אני רוצה להגיד לכם משפט אחרון: פניה של מדינת ישראל משתקפות בנחל האסי ומשתקפות בממשלה הזאת, ממשלה על רמה – רמת השרון, רמות השבים, רמת חן. הם לא רואים מגבוה, מהרמה, את עמק בית שאן.
מירב, אני מזמינה אותך אליי, יחד איתי, להצטרף לאסי. נשמור על רמה, נביא קצת גבינות ויין. יאסו על האסי.
422 מילים של מירי מרים רגב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.