קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני חושב שאנחנו צריכים לשים לב למה שקורה כאן. שני החוקים הראשונים שהגיעו למליאה מהממשלה המוזרה הזאת והחדשה הם שני חוקים מאוד מעניינים, אני מבקש שתשימו לב. החוק הראשון הוא חוק שאתמול עבר בקריאה ראשונה, שאפשר לבגוד בבוחרים. אם אני למשל נבחרתי במפלגה עם מצע שמרן שר התורה הוא שקובע לה, ובא לי ומתחשק לי איזשהו תפקיד או משהו כזה, אני יכול להתפצל ולהחליט שאני עושה מה שבא לי, זאת אומרת, חוק הרמאות. פעם היה הכלנתריזם – היום אפשר לקרוא לזה חוק הגדעוניזם או האלקיניזם; נצטרך לראות מי יהיה המוביל המרכזי של החוק בקריאה השנייה והשלישית. אבל חוק הרמאות זה החוק הראשון.
החוק השני הוא חוק הדיינים. אתם יודעים למה הדיינים? כי המשפט – שם המקום של האמת, הצדק והיושר, אז רוצים לראות איך נסלף אותו קצת, איך נגרום לדיינים אולי פחות מוצלחים. איך נעשה את זה? ניקח את הדבר שאנחנו הכי הרבה משקרים בו. אנחנו מדברים על זכויות ושוויון ואנחנו לא מתכוונים לזה, אנחנו לא רוצים את זה, הרי זה לא מעניין אותנו באמת; הרי אם הייתי מציע להם, למשל, כשהם הגישו בג"ץ למה בש"ס וביהדות התורה לא מתמודדות נשים, הייתי אומר להם: אין בעיה, בעוזרות הפרלמנטריות נשלים את חברי הכנסת, או בתפקידים אחרים נשלים אותם, הם היו קופצים עליי ואומרים לי: אתה מג'נון? מה, נפלת על הראש? אנחנו מדברים על שוויון. אבל לא, ושם מגלים את השקר.
אני חייב לומר לכם, כמו שאמר יושב-ראש ש"ס הרב דרעי: ככל שיותר תגלו את השקר שלכם כך ייטב, כי המציאות הזאת של שקר ואמת מעורבבים בשנים האחרונות, בטח במערכת הפוליטית, בטח במערכת הציבורית, בטח במערכת היחסים של דת ומדינה, באמת הגיעו לאיזשהו מקום של רוויה, ועכשיו צריך לגלות את זה – לגלות שכן, דיינים יתמנו אך ורק על ידי אינטרס אישי של זאב אלקין או מתן כהנא; חברי כנסת יבחרו לעשות שקר בנפשם על פי אינטרסים אישיים שלהם ויעשו את זה הכי בגלוי שאפשר ונעביר על זה חוקים. וכשהשקר הזה יתגלה, האמת האמיתית התורנית האלוקית תצא לאור, ואז – אני מרגיע אותך, אדוני שר המודיעין – יהיה באמת קידוש שם שמיים, כי יראו באמת איפה האמת ואיפה השקר. תודה רבה.
345 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.