קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אתמול כבר דיברתי באופן ענייני על חוק הדיינים, והייתי רוצה לעשות קצת חשבון יחד איתכם. הממשלה, כשהיא אישרה את החוק, היא הסבירה זאת כך: תיקון החוק יעגן את השוויון בין גברים לנשים מבין נבחרי הציבור החברים בוועדה, תוך שהוא מאפשר לכנסת ולממשלה מרחב תמרון רחב יותר.
ואני רוצה להתעכב, אדוני היושב-ראש, על ה"מרחב תמרון רחב יותר" ולעשות את החשבון יחד איתכם. בממשלה, לפי מיטב ידיעתי וחשבוני, יש 27 שרים, מתוכם תשע שרות, כלומר, שליש שרות מודרות מהאפשרות להיות חברות בוועדה למינוי דיינים. נעבור לכנסת. בכנסת, לפי חשבוני, אני ספרתי – – –
רק רגע, רק רגע, אני עוד לא השלמתי.
עוד לא השלמתי את החשבון. בכנסת יש 120 חברים, מתוכם 34 ח"כיות, חברות כנסת. כלומר, כמה מודרים מהוועדה למינוי דיינים? 72% גברים מודרים מהיכולת להיות בוועדה למינוי דיינים. זה נכון שהכוונה שלהם הייתה להדיר את החרדים, אבל לא רק את החרדים. למשל, אני מודר מהוועדה למינוי דיינים; למשל, חברי חבר הכנסת אלי אבידר מודר מהאפשרות להיות חבר בוועדה למינוי דיינים.
ולזה הם קוראים "מרחב תמרון רחב יותר". איפה מרחב התמרון הרחב יותר? מתוך 34 ח"כיות ייבחרו שתי ח"כיות, לעומת מה שהיה צריך להיות, שמתוך ה-27 ייבחרו שרה אחת ושר אחד, ומתוך 120 חברי כנסת ייבחרו חבר כנסת אחד וחברת כנסת אחת.
אם כן, החשבון הזה מראה שלא מעניין את הממשלה מרחב תמרון רחב יותר, לא מעניין את הממשלה באמת שוויון, והחמור ביותר – לא מעניינים את הממשלה באמת הדיינים, שלשמם הם בוחרים את הדיינים. מה שמעניין את הממשלה זה לקיים את ההסכם הקואליציוני תוך 30 יום. ככה כתוב בהסכם הקואליציוני.
257 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.