קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת מיכל רוזין, אני לא מאמין שאת באמת הולכת להצביע בעד החוק הזה. בואי תסבירי לי את ההיגיון. בואי תסבירי לי מה ההיגיון.
אני יכול להבין שאת רוצה להגדיל את הייצוג הנשי, אבל מה שאת עושה פה – את בעצם נותנת פטור לממשלה מייצוג נשים. עכשיו, זה תקדים – אני לא חושב שמעולם היה מצב שהייתה קביעה בחוק שמחייבת מתן ייצוג לנשים והייצוג הזה בוטל באיזשהו מקום. את זוכרת לא פחות טוב ממני – אני לא חושב שתמצאי דוגמה כזאת. זאת פעם ראשונה שבאים ופוגעים בייצוג הנשים בממשלה.
עכשיו אני שואל אותך: מחר יבואו חוקים אחרים ויוקמו כל מיני ועדות ויהיו תפקידים וכל מיני דברים, ותבוא טענה שצריך ייצוג נשים – מה תאמרי? איך תסבירי כשיגידו לך: אבל על מה את מדברת, את בעצמך אמרת שבממשלה לא צריך; אפילו כשכבר נקבע את אמרת שלא צריך וביטלת? אני אומר לך, את לא תוכלי להסביר, ואת פותחת כאן פתח מסוכן וענק למצב שבו במקום לקדם נשים אנחנו נסגור דלת בפני נשים. זה מה שאתם עושים וזה מה שאתן עושות, משיקולים פוליטיים צרים, קטנוניים, של איזה קוניוקטורה ברגע.
עכשיו, אני אגיד לכם את האמת, וטוב שנמצאת פה חברתי חברת הכנסת השכל: החוק הזה, כמו הרבה הצעות אחרות – הן כולן קוניונקטורות פוליטיות קטנות של תקווה חדשה, שלוקחת אתכם, את כולכם, לכל מיני מחוזות קיצוניים, הזויים, מתוך חשבונאות מתוחכמת כביכול: אנחנו נעביר את זה אז אנחנו לא ניתן לחרדים שיהיה להם ייצוג דרך הכנסת, ואנחנו נעשה חוק שאפשר לפצל ארבעה כדי שנוכל לפצל רק את הליכוד ולא מפלגה אחרת, וכל מיני תרגילים כאלה. אז הינה אני אומר לכם: מי שעושה את הדברים האלה, בסוף זה תמיד מתהפך עליו; מי שעושה חוקים שמיועדים לתת פתרון לאיזה צורך פוליטי נקודתי, בסוף הדבר הזה פוגש אותו, והוא משלם עליו גם מחיר פוליטי וגם מחיר במישור המהותי.
לכן אני אומר לחברת הכנסת מיכל רוזין: אני הייתי בקואליציה הרבה שנים. בקואליציה צריך משמעת בהצבעה, על זה אין ויכוח, אבל לפני ההצבעה ועד ההצבעה כל אחד מתווכח על עמדתו ומנסה להשפיע. לא באה סיעה של שישה מנדטים ומביאה כל מיני דברים הזויים כאלה וכולם רצים כמו עדר ומצביעים בלי לדבר, בלי להתווכח, בלי לשאול. אני אומר לכם: זה לא מאוחר, לכו תמנעו את הדבר הזה, כי התקדים הזה יעבוד עכשיו לכל רוחב הגזרה, ולא יהיה אפשר לעצור אותו – –
– – ואני מודאג ממנו, אני מקווה, לא פחות משאת צריכה להיות מודאגת ממנו. תודה רבה.
394 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.