קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אם היו צריכים לדעת איך נראית הממשלה, בלי בושה, בלי חרפה, שולחים שר ערבי – שאני מאוד מכבד אותו, אני מכיר אותו, עיסאווי פריג' – שולחים אותו להציג את חוק הדיינים. בושה וחרפה לכנסת. הוא לא מבין מה זה דיין, זה לא נוגע אליו בכלל, ושולחים אותו לייצג.
אני התאפקתי כל הזמן, אבל אני אגיד את זה היום בכנסת. כתוב בספר תהילים, פסוק י"ד: "למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלקים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב". אדון חבר הכנסת אמסלם, אני מציע שתקשיב רגע. "אמר נבל בלבו אין אלקים" – נבל זה ראשי תיבות של נפתלי, בנט, לפיד. זה מה שיש לנו. בלי בושה, בלי חרפה, מביאים חוקי דיינים. אני לא מדבר על עצם החוק, שבא לצאת נגד החרדים, שהם לא יוכלו להתמודד, כי בכנסת ידוע שאין למגזר החרדי נשים. פשוט באים לדפוק אותם, פשוט למנוע מהם שחלילה, חלילה וחס, שיהיו בכנסת ואולי יצליחו להתגבר על המועמדים האחרים.
הממשלה הזאת היא רפורמית. הממשלה הזאת יוצאת נגד כל עשרת הדיברות. לא חל עליהם לא תגנוב, לא חל עליהם לא תחמוד, לא חל עליהם שום דבר; לא חל עליהם הנושא של שבת. הכול הם עושים נגד השם ונגד משיחו. בגלל זה אני אומר שהפסוק הזה חל עליהם.
אני רוצה להגיד עוד דבר. אל תצפו ממנו שום דבר, כי מה שהוא אמר היום הוא יגיד מחר שהוא לא אמר; מה שהוא לא אמר הוא מעיד שהוא כן אמר. ככה זה הממשלה, ככה זה הרפורמים. הם הרסו את הדת בארצות הברית והם מנסים כרגע להרוס את הדת בארץ. אנחנו לא ניתן להם. אנחנו נעשה את הכול למנוע מהם להרוס את זה. תתאר לעצמך שבדיינים עוד ישב גלעד קריב, שהוא נורא ואיום, עוכר ישראל אפילו, אפשר להגיד עליו, מה שהוא עשה, מה שהוא עושה. לכן, אנחנו בהחלט נצביע נגד, וצריך לעקור מן השורש את החוק הזה.
296 מילים של יעקב ליצמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.