קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני צריך את תשומת הלב שלך, אדוני היושב-ראש, משום שמה שאני רוצה להגיד – אני מחברי הכנסת החדשים בכנסת, אדוני היושב-ראש. אני רק רוצה לשאול שאלה. השאלה היא ככה: מדינת ישראל היא מדינה שחברה באו"ם. אמרתי את זה קודם, בנאום הקודם שלי: יש 193 מדינות בעולם שחברות באו"ם וישראל אחת מהן, ואין מדינה אחת בעולם שחלקים מחבריה בממשלה מתנגדים לאותה מדינה שהם מנהלים אותה, לעצם קיומה. ראש הממשלה העתידי בנימין נתניהו, אני חושב שאתה זקן חברי הכנסת פה, האם אתה מכיר מדינה כזו שחברים בממשלה שלה לא מכירים בעצם קיומה של אותה מדינה?
מדהים. רק אנחנו יכולים לייצר במדינת ישראל את הדבר הזה. בעצם הפוך על הפוך.
אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל מאשררת מדי שנה – מדינת ישראל הרי היא מדינה שמתקיימת בשעת חירום. כל שנה הכנסת מאשררת את זה. ואתה חבר בכיר, הבכיר ביותר בממשלה הזו – איך אתה מתכוון להצביע בממשלת ישראל?
אדוני השר עיסאווי פריג', אני באופן אישי מאוד אהבתי לשמוע את דבריך בפרעות, במלחמה, אתה אדם אמיץ. בימים כתיקונים על זה שאתה שר הייתי שמח מאוד. המפלגה שלך הוציאה משהו שאני מאמין בו, ורוב הבית הזה: מדינת ישראל יהודית וציונית.
עכשיו, איך יכול להיות ששישה מחברי הממשלה לא מאמינים בקיומה של מדינת ישראל והם חברים בה?
212 מילים של דסטה גדי יברקן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.