הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש – איפה השר? עיסאווי.

תן קצת כבוד. נו, בחייך. כיבדנו אותך בכל הוועדות, תן קצת כבוד.

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת – – –

ביישוב אביתר – עיסאווי.

אתם יודעים למה מנסור עבאס ככה מפרגן לי? כי אנחנו עם שם משפחה דומה. גם אני הייתי פעם מנסור.

אז היום, אחרי ההחלטה של הממשלה להקים את ישיבת ההסדר באביתר, התיישבו בהנהלת הישיבה והם שוקלים איזה שם לתת לישיבה. אז התחיל ויכוח, חלקו של מי גדול יותר בהקמת הישיבה הזאת: האם חלקו של מנסור עבאס, אולי של ווליד טאהא, אולי של עיסאווי פריג', אולי של מרב מיכאלי, אולי של מראענה. אנחנו בודקים, ומבקשים את העצות שלנו, על שם מי ראוי לקרוא את הישיבה הזאת. ואני מודיע לכם שאם תבואו לבקר, יקבלו אתכם בתופים ובמחולות, יכרכרו וירקדו מסביבכם ויגידו: אה, איך הגענו לימות המשיח. אנשים כאלה טובים מצליחים להקים לנו ישיבה במקום כל כך אסטרטגי, עם נוף כל כך יפה ועם אוויר כל כך טוב. מסביב הכפרים הערביים סובבים אותם, מסביב. ואני אומר לכם, באמת, אי-אפשר לתאר את האושר, את הנהרה שיש על פניהם של כל הבחורים שילמדו שם כמה שנים ואחר כך ילכו להיות חיילים בצבא ויעשו מחסומים. איך אמרת על המחסומים, מנסור?

אה, מחבלים? חס ושלום. למה ככה?

יש לנו מצווה להכיר טובה.

מנסור, יש לנו אמרה שאומרת: כל הכופר בטובתו של חברו כאילו כופר בטובתו של המקום. מי שלא יודע להכיר טובה, יש לו בעיה, כאילו חס ושלום הוא כופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא שנותן לו חיים. ואנחנו מכירים לכם טובה. אנחנו לא חלמנו שנגיע למציאות טובה כל כך בעזרתכם, לכן על כך אנחנו מודים. באמת אנחנו רואים מי שולט פה. בהצלחה, תמשיך ככה. לך בכוחך זה והושע את העם הזה. תודה.