הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני עצוב – – –

לא, ממש לא. אני רוצה לדבר ברצינות, ואני עצוב מאוד. אני עצוב כי השדר הציבורי שיוצא מכם בבית הזה, עכשיו, לציבור אזרחי מדינת ישראל, זה שאין בכנסת, אין בממשלה ואין בפוליטיקה שום עמדה מהותית. אין ערך למילה. אין השקפת עולם, אין אידיאולוגיה. אין תפיסות אמיתיות מנומקות, מושרשות, של טוב, רע, נכון, לא נכון, מועיל, מזיק.

יכולים – אנשים שכשהחוק הזה ודומיו עלו כאן בפעם הקודמת, כשהם היו באופוזיציה, ירקו אש וגופרית, וחרפות וגידופים – תסלחו לי על המילה – על הזניה של חוקי-היסוד, על הפיכתם לפלסטלינה. אין כבוד למסורת של דמוקרטיה, של שיטת משטר, של כללי משחק, אין ערך לחוקי-יסוד. לי נוח, אני צעקתי גם אז. קחו דוגמה בחוק הזה. קבעו שאם, נניח, הממשלה תיפול כששתי אצבעות הן מתוך המפלגות שהשרים שלהן בעלי זיקה לראש הממשלה, אז גם מתבצעים החילופים וראש הממשלה החלופי יהפוך לראש הממשלה. למה דווקא שתי אצבעות? למה לא אחת? למה לא ארבע? למה לא חמש? אולי כי שתי אצבעות זה הפער בין הקואליציה לאופוזיציה.

אז ניקח את חוק-היסוד, כשאמור להיות, כן, קצת כבוד לשיטת משטר, לכללי משחק דמוקרטיים, ונתקן אותו הכי מדויק לקונסטלציה הפוליטית הנוכחית. עכשיו, מי זה "נתקן"? אנחנו אלה – גם אתם, עיסאווי, אתם, אדוני השר, הלכתם לבג"ץ. לא הסתפקתם בלצעוק כאן על קץ הדמוקרטיה, ושוד הדמוקרטיה ואובדן אמון הציבור. הלכתם לבג"ץ נגד חבילת החוקים הזאת, ואתם עושים את זה עכשיו – – –

עזוב רגע, עיסאווי. עיסאווי, תקשיבו רגע. צריך יציבות – זה נורא נחמד. זה היה התירוץ של הממשלה גם בפעם הקודמת, לא קנית את התירוץ הזה. כשישבו כאן נציגי הקואליציה הקודמת והסבירו: כן, צריך יציבות אז הקמנו ממשלת חילופין פריטטית, ממשלת אחדות, לא קניתם את זה, ובאמת בצדק לא קניתם את זה. ודיברתם על זה, תקפתם, שהם חייבים לקבע, כי אין ביניהם אמון ואחד ירמה את השני – ופה עכשיו כל כך אין אמון.

אני באמת אומר, עזוב רגע לגופו של עניין – בעיניי זה חמור, וזה רע, וזה מזיק, ואנחנו עושים צחוק מעצמנו; אחרי זה אנחנו בוכים שבג"ץ מתערב, כי כבר לנו אין ערך למילה.

אבל מה השדר הציבורי? אי-אפשר יותר להאמין לפוליטיקאים.

אז הממשלה הזאת, הורתה בחטא – הכול כאן היה הונאה, ושקרים והפרת הבטחות של ראש הממשלה – ואתם עכשיו אומרים לציבור: חבר'ה, אל תאמינו לנו. בעצם חבל שתצאו מהפוך בבוקר בבחירות ותלכו להצביע, ממילא אין לזה משמעות. יושבת פה חבורה של אופורטוניסטים שכל מה שמעניין אותה זה עצמה, והיא גוזרת את העמדות שלה כתוצאה מפוזיציה – – –

זה נזק אדיר, ואנחנו נצטרך לעבוד קשה, אני אומר את זה לכל חברי הבית – מחילה, אדוני היושב-ראש, באמת ממש משפט סיכום. אני אומר את זה לכל חברי הבית הזה, ימין, שמאל, דתיים, חילוניים, קואליציה, אופוזיציה: אנחנו נצטרך לעבוד מאוד קשה כדי לתקן את הנזקים ואת אמון הציבור שנשחק, כי בסוף בלי אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי בנבחרי הציבור אין ערך לדמוקרטיה.