תודה, גברתי היושבת בראש. אם כבר, אז שתדעו שבפעם הראשונה בשישי-שבת הייתי במעלה אדומים. יש מקום שנקרא ג'מוס, מדהים. חגגתי שם חתונה בשישי-שבת, התחתנו חברים, והיה פשוט נפלא. ומצפה רמון, יש לי שיחה איתך על פעילי בעלי החיים. קיבלת מכתב ממני השבוע, וינטר.
להגיד לך?
הם החליטו שיהיו רק שש פינות האכלה בכל מצפה רמון – זה מה שהפקחים שלך, ואנחנו נתקן ביחד. סגור?
אנחנו נסגור את זה אחר כך, סגור? כן, אנחנו נטפל בזה. גם אצלך יש מלא פעילי בעלי חיים, אל תשאל.
כן, זה חשוב. אין מה לעשות, חבר'ה, בכל עיר, כל בן אדם עשירי הוא או צמחוני או טבעוני. תשלימו עם זה. אין מה לעשות, אין עיר שאין בה פעילי בעלי חיים, זהו, זה המצב.
אבל לענייננו, כי ממש חשוב לי הזמן, קודם כול, אדוני יושב-ראש הוועדה, שעלה לכאן והציג את החוק, אני חושבת שהשתלחו בך כל כך הרבה, אני לא רוצה להוסיף, אבל אני אגיד לך מעומק ליבי.
אני רוצה להגיד לך מעומק ליבי. עלית לכאן והצגת את זה כאילו שאנחנו מאריכים את השירות הצבאי בגלל צורכי המלחמה, אבל זה לא נכון, ואתה יודע את זה. בסוף אנחנו מאריכים את השירות הצבאי לסדירניקים בגלל כסף, אך ורק בגלל כסף, כי צריך היה לתת לאנשים אחרים לא להתגייס ועכשיו אנחנו נאלצים, בצער רב, להאריך לסדירניקים את השירות.
בנוסף, אני בכלל לא מדברת על המילואימניקים. כי בא לי לבוא לשבת לידך, ושנתקשר יחד לאופיר, היועצת שלי, שנמצאת כרגע בעזה, שעשתה מעל ל-500 ימי מילואים, אישה בת 30. עד מתי? אולי אתה תוכל לענות לה אם היא יכולה להירשם סוף-סוף לתואר שני, אם היא יכולה סוף-סוף לקבל קידום בעבודה, למרות שהיא שלוש שנים כבר במילואים. האם היא יכולה סוף-סוף שתהיה לה זוגיות מתישהו, למרות שהיא שלוש שנים on-off, מעל 500 ימי מילואים? איפה נשמע דבר כזה? בוא נתקשר אליה, תסביר לה אתה, כי לי אין כבר איך להסביר לה.
זה מה שאני רוצה לדבר על החוק הזה, כי יכול להיות – ואני באמת מקווה שלא, ואני רוצה להאמין שלא - - -
יכול להיות – אומנם אני אחר כך מציגה חוק ממשלתי שביקשו ממני בוועדת הכלכלה, אבל יכול להיות שזו הפעם האחרונה שאני אזכה ויהיה לי הכבוד לעמוד פה על הדוכן, אולי, לא יודעת, וזה בסדר גמור, אני מאוד שלמה עם מה שיבוא – יבוא. אבל בגלל שזו הפעם האחרונה, אז אני רוצה לנצל את זה. אני חמש שנים בכנסת, והצלחתי להעביר חוקים, גם מהאופוזיציה, וניהלתי ועדה בשנה האחרונה שעשינו בה גם דברים נפלאים. ועברנו מלחמה ומאות הלוויות ומאות ביקורי תנחומים. היו גם הצלחות; היו הרבה הרבה אכזבות.
השתדלתי להיות כאן ולייצג כל יום, כל יום, את הנגב, להילחם על שיקום סורוקה ועל תקציבים ועל יוספטל ועל האתגרים שיש לנו בנגב, ועל הביטחון, ועל הפערים ברפואה, ועל תעסוקה, ועל התקציבים של קרן העושר שצריכים להגיע לנגב, וכמובן, כמובן על רווחת בעלי החיים. וספגתי כאן המון המון ניסיונות להקטין, המון לעג, המון זלזול בנושא הזה של רווחת בעלי החיים, אבל אין שום סיכוי שזה יזיז לי או שאני אי פעם אוותר על הנושא, שהוא סופר-חשוב עבורי.
בסוף אני כאן בזכות שלושה אנשים. אני רוצה להגיד תודה ליאיר לפיד, יו"ר הסיעה שלנו, שהאמין בי הרבה לפני שהאמנתי בעצמי, וכל הזמן דחף אותי ותמך בי ואני פה בזכותו, נתן לי לנהל ועדה, ואף פעם לא היו לי מספיק מילים להגיד תודה על האמון הזה. הבן אדם השני זה מאיר כהן, שמ-2012, כשהצטרפתי, לימד אותי, הקשיב לי, היה סוג של מנטור, הסביר לי מה זה בחירות, איך מתנהלים, מה זה כנסת.
מאיר, תודה על האמון, תודה על הדרך, תודה על זה שלא הפסקתי ללמוד ממך. האדם השלישי זה נאור שירי, שהיה מנהל השטח, ואני הייתי בסך הכול – ניהלתי את מטה באר שבע.
ראשת מטה טובה. והוא כל הזמן, לא משנה מה, כל הזמן דחף אותי לפרונט. אני לא אהבתי להיות בפרונט – לא, את תדברי, את תגידי, את תציגי. הוא כל הזמן דחף אותי לפרונט, וזה מדהים.
באמת, כל הגברים האלה בחיי שדחפו אותי קדימה ללא הפסקה, ואני בזכותם פה, וזה לפעמים לא נתפס לי, אז זו הזדמנות באמת גדולה להגיד לכם תודה.
אבל אני גם רוצה להגיד תודה לסיעה הזאת, ליש עתיד. אתם המשפחה השנייה שלי. אין דברים כמו הסיעה הזאת. זה פשוט בלתי נתפס. ברגעים הטובים אבל גם ברגעים הקשים שלנו אנחנו תמיד נמצאים שם אחד ליד השני. אין מישהו שלא טועה, אין מישהו שלא נכשל, ואתם תמיד יודעים להרים אותי מהרצפה ולתת לי את הביטחון הזה של: גם אם טעית וגם אם משהו לא בסדר, אנחנו מאחורייך. ואני חושבת שאנחנו ככה אחד למען השני. כשעברתי שבוע באמת קשוח כשאבא שלי נפטר, אתם כולכם הייתם שם כמו חומה בצורה מאחוריי, ואני רוצה להגיד לכם תודה, כי זה לא מובן מאליו. אני לא יודעת לאן כל אחד מאיתנו ילך, ואני מקווה שנישאר ביחד כל הזמן, אבל זה לא משנה איפה נהיה, משפחה נשארת משפחה.
אחרונים חביבים – חברי הלשכה שלי, שבאמת אין, אני כלום בלעדיכם. אתם הידיים והרגליים שלי. אופיר, שנמצאת בעזה, ניצן, יועצת החקיקה שלי, שהיא עילוי - -
מעל 500 ימים של מילואים.
כן. - - ניצן, יועצת החקיקה שלי, שהיא עילוי, טל, הדוברת שלי, שאוהבת בעלי חיים אפילו יותר ממני, ואורן החדש, שהצטרף ליש עתיד כשהוא היה תיכוניסט, תיכוניסט מעומר, וצמח וגדל איתנו, ועכשיו הוא עובד בכנסת. תודה לכם על התמיכה, על זה שאתם תמיד מאחוריי, מסתכלים, מחזיקים אותי ועוזרים לי להשתדל להיות הכי טובה שיש.
אני רוצה לקוות שגם אם חלילה אני לא אהיה כאן, יהיו תמיד חברי כנסת שיילחמו על הנגב. תילחמו על הנגב. הנגב הוא העתיד של מדינת ישראל, אסור לנו לרגע לשכוח את זה. ואל תשכחו גם את בעלי החיים. חמלה היא מילה חשובה, ולמי שיש חמלה לבעלי חיים – לעולם תהיה בו חמלה לבני אדם. תודה.
913 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.