אדוני היושב בראש, עמיתיי השרים, אני אגיד את זה ככה: אין גבול לצביעות של הממשלה הזאת, ממשלת 7 באוקטובר. היא זאת שהביאה את הצבא למצב שחסרים לו חיילים. היא זאת שהביאה את הצבא למצב שבו אנשי מילואים, בניגוד לחוק, אלא רק עם צווי 8, עושים בשנה 100 ו-150 ימים.
עומד פה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, ככה קוראים לזה, ומשקר, כמו שהוא משקר כל הזמן בוועדת החוץ והביטחון. הרי בלי להתבייש, ביסמוט, מה שהוא אומר זה שהצבא אמר, לדוגמה, שהמעצרים לא עוזרים, שהצבא כאילו תמך בחוק ההשתמטות שלו. זאת קואליציה שאין לה גבולות במה שהיא מסוגלת להגיד על הרמטכ"ל, על הצבא. למה? הכול בשביל להשיל מעצמם את המושג הכי בסיסי שקיים גם בצה"ל, שקוראים לו אחריות.
עומד היום המשתמט הראשי, הסבא של העריקים, המושחת הכי גדול שיש בבניין הזה, אריה דרעי.
המושחת הכי גדול שיש פה בבניין הזה, אריה דרעי, שהוא דוחף את עצמו לקבינט.
בגלל השחיתות שלו הוא לא יכול להיות שר, אז נתניהו נותן לו להיות בקבינט. למה הוא צריך להיות בקבינט? כדי שהילדים שלנו ילכו לעזה והעריקים שלו יישארו בבית. אם זאת לא שחיתות מוסרית, אז מה זאת שחיתות מוסרית? על שחיתות חומרית – בגלל זה הוא לא שר, את זה כולם כבר יודעים. והוא לא מתבייש - - -
והוא לא מתבייש להגיד היום על הרמטכ"ל: הוא איבד את מה שהרמטכ"ל עשה בתקופת בחירות. הוא ניסה לעזור לגוש השמאל, חד-משמעית.
אסור לו להתעסק בפוליטיקה. זה תקדים מסוכן. הוא גורם נזק גדול לצבא. הוא עסוק בהתקפות עליו ובלשמור את שמו.
מה שאני אומר לכם זה: מה קרה? מה קרה? קרה ששלשום כל המשתמטים האלה חגגו שהינה, הילדים שלנו והנכדים שלנו – הקואליציה דאגה להם. הם הונו את חלק מחברי הקואליציה שידעו שהחוק הזה לא יעבור, אבל הם כבר התקשרו לנכדים, לילדים: אפשר לצאת לבין הזמנים, לא יעצרו אתכם. בא בג"ץ ואמר: עד כאן; עזר לציונות הדתית הפוליטית ואמר: אני אציל אתכם מעצמכם.
זה בג"ץ שאתם כל הזמן מטנפים עליו – אני מציל אתכם מעצמכם, הינה, אני מבטל את חוק העריקים. וכשאני אומר את זה, אז אני אומר: אוקיי, לנו זה יצא טוב, הקואליציה הזאת חושפת את הפנים שלה, אבל מה עוד היא חושפת? שנתניהו, האבא של המשתמט, שותק כשהחבר שלו דרעי משתלח ברמטכ"ל.
ומה אנחנו יודעים, בשבוע הזה – אתם יודעים על מה חרבה ירושלים? הוא יודע את זה. הוא יודע את זה.
הם פוחדים שאני אצטט.
אני אגיד לכם על מה חרבה ירושלים, מה כתוב במסכת גיטין.
אני אגיד לכם.
כתוב שם בדיוק ככה.
"הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה שמע מינה קא ניחא להו" – כיוון שישבו חכמים ולא מחו במי שהשתלח, מי שגילה שנאה כלפי אחר. על זה חרבה ירושלים, והקואליציה הזאת שותקת כשהיא רואה איך חבר קבינט שהנכדים שלו עריקים משתלח ברמטכ"ל.
אנחנו מגבים את הרמטכ"ל, אנחנו מגבים את הצורך. ואני רוצה להגיד עוד משהו: מה הם אומרים? מה הרמטכ"ל מתערב עכשיו? מה הוא נזכר? הוא עשה הכול כדי לא להתערב, הכול, צלצל בכל הפעמונים, אבל ביסמוט והלהקה שלו לא הקשיבו לו בתוך ועדת החוץ והביטחון. ביסמוט נתן למשתמט שהילדים שלו כנראה עריקים לנהל את ועדת החוץ והביטחון על חוק העריקים. אחרי זה אומרים למה אני אומר "מושחתים". הלוואי שלא הייתי צריך להגיד "מושחתים". הלוואי שהעם בישראל לא היה רואה כמה הם מושחתים.
אבל אתם יודעים מה זה מושחתים? אני אגיד לכם. השבוע הם העבירו את החוק על הכשרות. הינה, אני אומר מעל דוכן כנסת ישראל, מה שמלכיאלי הודה שאני צודק: כמה מרוויח ראש צוות כשרות בברזיל מטעם הרבנות הראשית? כמה הוא מקבל לחודש? 595,000 שקלים לחודש.
שמעתם? זה דרעי. זה דרעי. אחרי זה אומרים למה אני אומר שהם מושחתים. לא נתנו להתקרב לאף אחד. כמה מקבל ראש בודק חוץ? 496,000 שקלים.
כמה מקבל מנקר? 248,000 שקלים בחודש. שמעתם? הם מלמדים אותנו יהדות, הם מלמדים אותנו מוסר – 595,000 שקלים, חוץ מהביזנס ובתי המלון. זאת הכשרות שלהם, זה מה שקורה כשהם שולטים במערכת הזאת.
לא, אי-אפשר לחייך. הם לא ייתנו לסדר לאף אחד.
דרך אגב, אני אגלה לכם משהו: חלק מבני המשפחה שלהם עובדים בזה, שמעתם? הינה, אני אומר מעל דוכן הכנסת: עובדים בזה. את השכר הזה, מי משלם? אזרחי ישראל. ואחרי זה דרעי דואג להם לתלושים. למה? תלושי מזון. אם ראש צוות שוחטים מקבל 595,000 שקל בחודש, אחרי זה צריך לתת להם תלושי מזון. ככה זה עובד. אני אומר את הדברים האלה בכאב גדול.
ואני רוצה להגיד אולי עוד דבר אחד, בנושא אחר, כי הזמן שלי מסתיים, ואני אומר את זה בכאב. אני הייתי חבר ועדת שרים לענייני שב"כ. זאת ועדת שרים שמתעסקת, מחליטה על המאובטחים. אני אגיד דבר אחד שיש בו גם תקווה. אני יודע שכאשר תיכון ממשלה חדשה, ועדת שרים תבדוק באמת את הצורך באבטחה, את כולם, וראש השב"כ שיהיה אז יוכל לומר את דעתו המקצועית באמת, ולא רק מתוך נאמנות לדרג הנבחר, ואנחנו גם את זה נתקן.
אני אומר לצבא ההגנה לישראל, הרמטכ"ל, שמייצג את כל החיילים שלנו: אנחנו סומכים עליך. אנחנו יודעים שאתה פועל אך ורק לטובת מדינת ישראל, לטובת צבא ההגנה לישראל, לא לטובת חבר קבינט כזה או אחר ששולח את החיילים שלנו, לא את הילדים שלו. אנחנו מעריכים. אנחנו יודעים שהמשימות שמוטלות עליך על ידי אויבינו הן כבדות כמו שלא הטילו אף פעם. לצערנו, הממשלה הזאת מוסיפה לקושי שממילא נמצא בתפקיד שלך - -
- - קשיים שלפחות הממשלה הייתה צריכה לפתור אותם ולא להטיל אותם עליך. תודה.
852 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.