אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמו חוקים רבים בכנסת הזו, הרעיון כשלעצמו אולי לא הכי גרוע, אבל הביצוע, אוי, הביצוע, אוי, ההקשר הפושע. ממשלת 7 באוקטובר, קואליציית המשתמטים, אחרי ניסיונות נואלים, 90 ישיבות, פיטורים של יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון ומינוי של יושב-ראש מטעם, לא עבר פה חוק גיוס, בניגוד להתחייבות שלכם. כן עברו פה חוק-יסוד: חילול התורה וחוק מעצרים לבחורי ישיבות בלבד, כלומר פטור ממעצרים – חוקים שפלים, בזויים, שיתבטלו ויעברו מן העולם.
ועתה באתם, תרבות אנשים חטאים, להאריך את השירות לאלו שכבר משרתים. אם העברתם הארכת שירות אפילו ל-36 חודשים, אבל הייתם מוציאים מהבית 90,000 עריקים חרדים שעומדים מהצד על הדם – החרשנו. אבל התחבאתם מאחורי היועמ"שית, מאחורי בג"ץ, מאחורי הרמטכ"ל, ואז תקעתם לו ולכל השאר סכין בגב, כי הסדר הארכת השירות שאתם מציעים הוא לא הוגן, הוא לא צודק, הוא לא מוסרי. וכמו שאמרתי בוועדה, יש לי גם גילוי נאות. ההסדר הזה חל ישירות על האנשים הקרובים אליי ביותר, ויש פה הקשר. אז גילוי נאות – חברי הכנסת החרדים גילו כאן גילוי נאות קבוצתי והתגאו בקרובי משפחתם, עלק בני שבט לוי, שמשתמטים ועריקים בשם התורה. כאילו הם שכחו ששבט לוי נמנה בספר דברי הימים עם מניין הלוחמים. כאילו הם שכחו שאף אחד לא יכול למנות את עצמו להיות לוי אלא אם כן הוא לוי – חוץ ממיקי לוי וירון לוי. הם היחידים שאני מכיר פה משבט לוי.
מי? מי? אה, ועמית לוי, סליחה. עמית הלוי, לך יש פטור. אז אני רוצה, מיקי לוי, למסור פה גילוי נאות, בלי להתחבא מאחורי הקבוצה, בלי לשחק עם הייעוץ המשפטי. גילוי נאות: דודה שלי אסתר עלתה לארץ לבדה, הייתה מורה, התגייסה להגנה, לחמה בקרבות מלחמת השחרור, מורה דתייה צעירה, נהרגה לא רחוק מכאן בעיר העתיקה בירושלים. גילוי נאות: אח שלי אבי נפטר במהלך שירותו בשירות בתי הסוהר לפני 28 שנים. הוא השאיר אחריו אלמנה וארבעה ילדים, האחיינים שלי טל, עומר, יובל ורוני.
גילוי נאות: אחי השני, לוחם בשריון, נפצע במלחמת לבנון הראשונה בקרב על שדה התעופה של ביירות. גילוי נאות: אחיין שלי עומר, הבן של אחי שנפטר, ההוא, מפקד בסיירת גולני, נפצע בכניסה לעזה בתחילת מבצע עופרת יצוקה, ושירת מאות ימים גם במלחמה הזאת, בלבנון. גילוי נאות: הבן הבכור שלי, א', משרת כבר שבע שנים וחצי בתפקיד קרבי בצה"ל, והגיע למקומות שאי-אפשר להגיע אליהם עם דרכון ישראלי.
אני ממשיך. גילוי נאות: הבן הבכור שלי, א', משרת כבר שבע שנים וחצי בתפקיד קרבי בצה"ל, כולל במקומות שאי-אפשר להגיע אליהם עם דרכון ישראלי. גילוי נאות: הבן השלישי שלי, א', סיים מסע כומתה בשבוע שעבר ונמצא באמצע מסלול ביחידה מובחרת. גילוי נאות: גיסי מ', בן 53, משרת עכשיו במילואים אי שם; גיסי השני, ר', שירת מאות ימים במלחמה הזאת בתחומים ואזורים שהשתיקה יפה להם. גילוי נאות: אחיין שלי מתן מתנדב למילואים וביצע מאות ימים במלחמה הזאת. גילוי נאות: אחיין שלי אביעד משרת במילואים ועשה מאות ימים כקצין קרבי במלחמה הזאת. גילוי נאות: אחיין שלי איתי חזר במיוחד מטיול במזרח ושירת מאות ימים במלחמה הזאת. גילוי נאות: אחיין שלי נועם ביצע מאות ימים, והשתחרר רק השבוע משירות מילואים של שישה מתוך 12 חודשי המלחמה האחרונים. גילוי נאות: בני הזוג של האחייניות שלי, איתי, נועם, שראל, עדיין משרתים עכשיו מאות ימים כל אחד במלחמה הזאת.
גילוי נאות: לא מעט מבנות משפחתי, בגלל החקיקה הזאת, ישרתו 32 חודשים, כי הן חתמו על "דין אישה כדין גבר", כמו 60% מהבנות החילוניות ו-40% מהבנות הדתיות. הן משרתות בצבא, ורבות מהן חותמות בכניסתן לשירות כמו גברים, וזה משפיע ישירות עליהן.
גילוי נאות: אבא שלי, בן למעלה מ-96, התעורר ב-7 באוקטובר, שאל את האח שלי: איפה המדים? אני צריך לעשות משהו.
זה הגילוי הנאות שלי: גם אני תרמתי במלחמה הזאת כמה ימי מילואים, והייתי תורם יותר אם הייתי יכול. זה הגילוי הנאות שלי ושל עוד מאות אלפים בעם ישראל. זה לא היה הגילוי הנאות שלכם. זה לא אותו דבר.
עוד מעט חודש אלול, וחודש אב זה ראשי תיבות של אלול בא. כן, זו התודעה שאנחנו צריכים להיות בה. אז תדעו לכם שאלול בא, חודש הרחמים, חודש הסליחות. אני מאחל לנו שבתוך השבוע הנורא הזה, בתום ארבע שנים קשות לעם ישראל, נאמר סליחות, נבקש רחמים, ועכשיו קצת נמעט בשמחה.
656 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.