תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת שירי דיבר כאן על רמת החיבור של ראש הממשלה לעם, לאזרחים. אז אני רוצה להמשיך את הנושא בהקשר של שר המשפטים, סגן ראש הממשלה יריב לוין. יריב לוין דיבר כאן היום על ציבור עצום שהוא העיר אותו בניסיון שלו לקדם את ההפיכה המשטרית, שהביאה עלינו כל כך הרבה אסונות בשלוש השנים האחרונות.
אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל יריב לוין ואני, וגם חבר הכנסת מאיר כהן, אנחנו בני אותה עיר, מודיעין-מכבים-רעות – עיר שיש בה מצביעי יש עתיד, מצביעי ליכוד, מספר לא קטן, והציונות הדתית, ואפילו עוצמה יהודית, ואפילו טיפה חרדים, עיר מאוד מאוד מגוונת. ואני לא רוצה לפתוח את הנושא על כל מה שאני יודע בהקשר לרמת האינטראקציות של יריב לוין עם תושבי העיר, אבל יש לי הצעה בשבילו: אדוני שר המשפטים יריב לוין, שכביכול מייצג ציבור עצום, יש לי הצעה: בוא נצא ביחד לרחוב המרכזי במרכז העיר מודיעין-מכבים-רעות ונפגוש תושבים ביחד, אתה ואני, אני ואתה. נסייר ביחד, נדבר עם אנשים, נשב בבית קפה, נשתה קפה. הקפה עליי, אגב; אני לא יודע מה התרבות אצלכם בליכוד, אז אין בעיה. נקשיב מה הם חושבים עליי, מה הם חושבים עליך, אולי אפילו נצלם את זה ונפרסם את זה. מה דעתך? ההצעה שלי בתוקף מעכשיו ועד יום הבחירות. אני לרשותך. נסתובב, נטייל, נדבר, נקשיב, ואז אתה תבין מה אנשים באמת חושבים עליך ועל המפלגה שלך בעיר שהיא, כפי שאמרתי, עיר מגוונת. אז אדוני שר המשפטים, יש לך את המספר שלי. אני לרשותך. תודה.
242 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.