אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה הראשונה את הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראת מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. ההצעה הזו היא הצעת חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שעיקרה מוצע על בסיס בקשות לתיקונים שהוגשו לוועדה על ידי ועדת הבחירות המרכזית. הצעת החוק כוללת הוראות מיוחדות לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושש בכמה עניינים הקשורים למצב הביטחוני, וכן מוצע לקבוע, באופן קבוע או זמני, הוראות נוספות בנושאים שונים, ובהם כמה תיקונים חשובים בתחום תעמולת הבחירות.
מאחר שיש נושאים רבים, אציג אותם בקצרה לפי הסדר: הוראת שעה בנושא ניהול הבחירות. בהצעת החוק מוצע לקבוע הוראות שעה מיוחדות, שעיקרן מוצע כך מאחר שמערכת הבחירות לכנסת העשרים ושש צפויה להתקיים על רקע המצב הביטחוני הנוכחי, שמצריך היערכות מיוחדת.
הסדר להצבעת מפונים. מוצע לקבוע בהוראת שעה הסדר הצבעה מיוחד למי שהתפנו מבתיהם בשל המצב הביטחוני ולא חזרו להתגורר במקום מגוריהם הקבוע, כדי לאפשר להם לממש את זכותם להצביע. לפי ההצעה, מפונים יוכלו להצביע במעטפות כפולות, בקלפיות ייעודיות שיוצבו בעבורם או בקלפיות המיועדות למוגבלים בניידות.
סמכויות מיוחדות ליושב-ראש ועדת הבחירות: הוראות של גורמי הצבא מכוח חוק ההתגוננות האזרחית, כמו מגבלה על התקהלות, לא יחולו על מקומות הקלפי ועל מקומות אחרים שבשימוש ועדות הבחירות. יושב-ראש ועדת הבחירות, בהתייעצות עם הרמטכ"ל או מי מטעמו, יקבע את ההוראות שיחולו על אותם מקומות. בכל שאר המקומות שהם לא הקלפי, ובכלל זה במרחב הציבורי, הוראות ההתגוננות ימשיכו להיקבע בידי הגורמים המוסמכים לכך בצבא, ויושב-ראש ועדת הבחירות, בהתייעצות עם הרמטכ"ל, יוכל לקבוע כללים בנוגע ליישום או לתחולה שלהן אם הן יכולות לדעתו להשפיע על המהלך התקין של הבחירות, כמו למשל הוראות שמשפיעות על ההגעה של בוחרים לקלפיות.
גיוס עובדים: כדי לאפשר לוועדת הבחירות המרכזית לגייס עובדים מיומנים, ובשל קשיים שעלולים להתעורר בגיוס העובדים בשל המצב הביטחוני, מוצע לקבוע כי ככלל, רשויות ציבוריות לא יוכלו למנוע מעובדיהן לעבוד בוועדת הבחירות, אם העובדים מסכימים לעבוד בוועדת הבחירות.
גמישות במכרזים: בשל המצב הביטחוני, מוצע לאפשר לוועדת הבחירות גמישות רבה יותר בתחום דיני המכרזים, כדי שתוכל להגיב לנסיבות לא צפויות, ובכלל זה התקשרות ללא מכרז על יסוד מכרז שנעשה על ידי משרד ממשלתי, והסמכת יושב-ראש הוועדה המרכזית לקבוע כללים שחורגים מהוראות של תקנות חובת המכרזים בעניין מועדים ודרכי פרסום.
היוועדות חזותית בישיבות ועדת בחירות: בהמשך להסדר שכבר פעל בעבר בתקופת הקורונה, מוצע לאפשר גם בבחירות הנוכחיות לוועדות הבחירות לקיים ישיבות בדרך של היוועדות חזותית. ניתן יהיה לקיים ישיבה כזו אם כל חברי הוועדה הסכימו, או אם יושב-ראש הוועדה החליט כך, ובלבד שלא הייתה התנגדות של רבע מחברי הוועדה.
החרגות מחוקי מגן בדיני העבודה: עוד בהמשך להסדר שהיה בעבר, מוצע להרחיב את ההסדר שמחריג מתחולת דיני העבודה בעלי תפקידים המועסקים ביום הבחירות בוועדת הקלפי, ולהחיל הסדר זה גם על כל העובדים של ועדות הבחירות ועל כל מי שמועסק בידי המפלגות. ההחרגה תהיה רק על מי שמועסק ביום הבחירות או ביום שאחריו ברצף בלבד.
חברים בוועדת קלפי לחיילים: מוצע להוסיף גם חיילי קבע וחיילי מילואים שיוכלו להיות חברי ועדת קלפי בקלפי צבאית כדי להיערך לאפשרות שיצטרכו לפתוח קלפיות רבות יותר לחיילים.
תיקוני קבע בנושא ניהול הבחירות: בנוסף, מוצעים תיקוני קבע במספר נושאים, בחלקם כאלה שחוקקו בעבר כהוראת שעה, וכעת מוצע לעגן אותם בהוראת קבע.
הקדמת המועד להגשת רשימות: מוצע להקדים בשלושה ימים את המועד להגשת רשימות המועמדים לבחירות הכנסת, כך שנדרש יהיה להגישן עד ליום ה-50 שלפני יום הבחירות, במקום עד היום ה-47. בהמשך לכך מוצע להזיז מועדים נוספים שקשורים לזאת. ההקדמה נעשית לבקשת ועדת הבחירות כדי לאפשר הכנה לדיון בוועדה המרכזית בעניין פסילת מועמדים לפי סעיף 6א לחוק- יסוד: הכנסת, בהמשך לפסק הדין בערעור בחירות 6615/22 בעניין שיקלי.
מחיקת מועמד שאיננו כשיר מרשימת מועמדים: עוד בהמשך לפסק הדין בעניין שיקלי, מוצע להסמיך במפורש – אני יודע שאתה קולט אותי טלפתית, אתה לא צריך אפילו לשמוע אותי. אם יש משהו שאתה רוצה לשאול, חופשי, הכול בסדר – את יושב-ראש ועדת הבחירות למחוק מרשימת מועמדים מועמד שאיננו כשיר להתמודד בבחירות מהטעמים המנויים בסעיפים 6 ו-7 לחוק-יסוד: הכנסת. הכוונה היא לאי-כשירות מסיבות שהן טכניות במהותן: היעדר אזרחות ישראלית; גיל מינימלי של 21; הרשעה בפלילים בנסיבות שקבועות בחוק-היסוד וכהונה במשרה שמונעת התמודדות או אי-עמידה בתקופת צינון.
תכף, תכף, תכף אתייחס לזה. קודם אנחנו אומרים מה יש בחוק. תכף נדבר על מה אין בחוק, ואני אתייחס לזה. נקודה חשובה.
מוצע להסמיך את יושב-ראש ועדת הבחירות למחוק מועמד מהרשימה, גם בשל ליקוי שלא תוקן או ליקוי שלא ניתן לתיקון לפי סעיפים 62 או 62א לחוק הבחירות, למשל אם מועמד הוגש עם מספר תעודת זהות שגוי שלא תוקן. רשימת המועמדים תועבר לאישור ועדת הבחירות, רק לאחר שיימחקו ממנה מועמדים לפי סעיף זה. ניתן יהיה לערער על ההחלטה של היושב-ראש בהתאם להליך שבסעיף 64 לחוק.
אגרות על הליכים בפני יושב-ראש ועדת הבחירות: מוצע לקבוע לראשונה הסמכה לקביעת אגרה עבור הגשת הליכים שונים המוגשים ליושב-ראש ועדת הבחירות. מדובר על המסלול העיקרי שבו מובאות בפניו עתירות בדבר הפרה של הוראות חוק התעמולה והפרה של כל הוראות חוק הבחירות לכנסת, ובכלל זה טענות להפרעה על ניהול תקין של הבחירות. מוצע כי יושב-ראש ועדת הבחירות יוסמך לקבוע את האגרות ואת הפטור מהן באישור ועדת חוקה. הסמכה לקביעת אגרות נדרשת כעת בשל ריבוי הליכים שמוגשים בעת הנוכחית ובשל המשאבים הרבים הנדרשים לטיפול בהם, ובשים לב גם למאפיינים הייחודיים של הליכים בתחום הבחירות.
שימוש בשלוש אותיות: מוצע לאפשר לרשימת מועמדים להשתמש בעד שלוש אותיות שיסמנו אותה, במקום שתיים.
החלפת נציגי סיעות בקלפי: מוצע כי סיעה תוכל להחליף את נציגיה בקלפי בין אזורי בחירות אם מספר הנציגים של כל סיעה בכל אזור בחירות לא ישתנה ביותר מ-20% מהמספר שקבעה הוועדה המרכזית.
הפחתת המס על שכר העובדים בבחירות: מוצע להוריד את שיעור המס שבחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו–1996, המוטל באופן אחיד על כל מי שמועסק בתקופת בחירות לצורך הבחירות, כך שבמקום 25% הוא יהיה 18%.
דחיית מועדים בחוק הבחירות בשבתון: מוצע לוודא כי כל ימי השבתון שקבועים לפי חוק יביאו לדחיית מועדים שקובע חוק הבחירות לכנסת.
בנוסף לתיקונים בנושא ניהול הבחירות, מוצעים כמה תיקונים משמעותיים בתחום תעמולת הבחירות.
סימון תעמולת בחירות דיגיטליות: אחד התיקונים החשובים שמוצעים בהצעת החוק הזאת היא הצעה לסמן תעמולת בחירות. מוצע לקבוע בהוראת שעה לשנה חובת שקיפות חדשה, בניסיון להתמודד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות, בין היתר, ההתפתחות הניכרת בתחום ה-AI. הכלים החדשים מאפשרים ליצור או לערוך תכנים ברמת אמינות גבוהה ובקלות בלתי נתפסת, באופן שעשוי להקשות על הציבור להבחין אם מדובר בתיעוד מקורי או בתוכן שנוצר או שונה באמצעים דיגיטליים, במיוחד כאשר מדובר בתוכן שהוא נחזות עמוקה, deep fake. כדי שהבוחר יוכל לדעת בעת החשיפה לתוכן כי תעמולה מסוימת נוצרה כולה ונערכה באופן מהותי באמצעים דיגיטליים ואיננה מציגה תיעוד מקורי, מוצע לקבוע חובת שקיפות ולפיה כל אדם המפרסם תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה יבהיר באופן ברור ובולט כי התוכן שבה לא תועד במקור.
לשם כך, מוצע להגדיר את המונח החדש "נחזות עמוקה" כתוכן חזותי או קולי הכולל דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ אחר שעשויים להיחזות ככאלה שתועדו במקור אולם נוצרו באמצעי דיגיטלי, לרבות כמובן AI, או נערכו באמצעי כאמור באופן ששינה אותם שינוי מהותי. ההסדר המוצע איננו קובע במפורט את דרך הגילוי ותוכנו המדויק, אלא מסתפק בקביעת העקרונות המרכזיים לכך.
שקיפות בתעמולת בחירות: סעיף 2א1 בחוק דרכי תעמולה קובע חובת שקיפות, ולפיה מודעת בחירות תישא את שמו של מי שאחראי להזמנתה ופרטים נוספים. החובה חלה רק בתקופת בחירות. כעת מוצע לקבוע כי חובת השקיפות תחול בכל עת, ולא רק בתקופת בחירות, אך רק לעניין פרסום שנעשה בידי מתמודד בבחירות, גוף קשור לסיעה, גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם. לעומת זאת, חובת השקיפות של פרסום תעמולה בתשלום תמשיך לחול רק בתקופת בחירות.
התרת צילום תעמולה בלשכת שר: סעיף 2א לחוק דרכי תעמולה קובע כי אסור לעשות שימוש בקשר עם תעמולת בחירות בנכסי ציבור. בהמשך להחלטות שיפוטיות בדיני תעמולה, מוצע לקבוע במפורש כצילום כשלעצמו בלשכה של שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות מקומית, לא ייחשב לשימוש אסור לפי הסעיף.
היוועדות חזותית בדיוני תעמולה: מוצע לאפשר קיום ישיבות בהיוועדות חזותית גם בדיונים בצווי מניעה בענייני תעמולה, לאחר שיושב-ראש הוועדה החליט כך, לאחר ששקל את מהות הדיון ואת האפשרות המעשית לקיים דיון בנוכחות הצדדים, או אם הבקשה לכך הגיעה מהצדדים להליך.
ההצעה כוללת כאמור תיקונים בנושאים רבים שכמעט כולם מוצעים לבקשת ועדת הבחירות המרכזית, וחלקם דרוש באופן ישיר לקיום הבחירות בעת הנוכחית. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה בנוסח המוגש על ידי הוועדה.
ואני אנצל את שתי הדקות ו-45 השניות, מאיר, לבקשתך, להתייחס למה שלא נמצא בהצעת החוק. ונאמרו סביב הדבר הזה – לצערי, הצעת החוק מנסה לטפל ב-deep fake, בנחזות עמוקה. אני מקווה שאני אצליח בדקות שיש לי להתייחס לפייק. לגבי הדיפ נתווכח פעם אחרת. קודם כול, צריך לומר את המובן מאליו, כל אדם טוב שיוכל להצביע, כמה שיותר. אבל יש כלל מאוד יסודי בדיני הבחירות שנקרא כלל הריתוק לקלפי, שנועד – מאוד מאוד מסייע גם למניעת זיופים, גם לשוויון בבחירות ועוד. ההחרגות מהדבר הזה כמובן ידועות – בתי חולים, בתי כלא, צה"ל וכדומה, יכולים להצביע במעטפות כפולות. וכמובן, אנשים שמאותגרים מבחינת נגישות, ואז יש להם את הקלפיות המיוחדות. הם נמצאים שם. כל מה שהסתובב על הסיעודיים וזה – בתי האבות הסיעודיים כבר היום בהסדר. לא צריך בשביל זה שום דבר. יש להם קלפי כפולה ויכולים להצביע. מביאים להם – מתייחסים אליהם כמו לבית חולים והם מצביעים. זה לא בעיה, אין הבדל.
יש מתחמי דיור מוגן שיש שם אנשים מגיל 65 ומעלה – שהיום, כמו שאתה יודע, גיל 65 הוא לא גיל כזה ותיק – והשאלה היא אם אפשר לחרוג בדיני הבחירות ולשים להם קלפיות. עשו את זה בעבר בהוראת שעה בגלל הקורונה, בגלל זה עשו את זה. כי כאשר מדינת ישראל אמרה במגן אבות ואימהות לא להיכנס, לא לצאת, בודדו את בתי האבות; אז ברור שהתייחסו אליהם באמת כמו, סליחה על הביטוי, קצת כמו בתי כלא או כמו בתי חולים. בן אדם לא יכול היה לצאת משם, סיכן את חייו. אנחנו היום לא שם. ברוך השם, אנחנו לא שם.
האם אפשר לארגן לקבוצה מסוימת, תהא אשר תהא, חשובה ככל שתהיה, קלפיות באופן אישי? היה על זה ויכוח. אני אפילו לא נכנס לגוף הוויכוח. כי הבחירה שאני עשיתי כאן, בהצעת החוק הזאת – מאחר שהיה על זה ויכוח, אמרתי, בהצעות חוק בדיני בחירות, המסורת היא שלא מכניסים נושאים שנויים במחלוקת. בגלל הסיבה הזאת, הוצאתי כל נושא שהיה – שוב, אם אחד אמר: אני נגד, לא כל אחד מקבל את כל הווטו. אבל אם הייתה קבוצה משמעותית של מפלגות או סיעות שמתנגדות, הוצאתי. מאותה סיבה, אגב, וזה כואב לי מאוד, הוצאתי את בנות השירות. מדובר ב-200 בנות שירות שמשרתות בחו"ל, על זה מדובר, עד 200. והש"שינים שבחו"ל יכולים להצביע. אבל בדיון הוועדה סיעת יש עתיד אמרה: לא רוצים. יכול להיות שעשיתם את זה רק כי אתם, כי הם לא רצו את זה, ואמרתם משקל נגד – אני לא נכנס לוויכוח. אמרתם: לא רוצים, יצאו החוצה, למרות שזו הצעה שלי ושל הסיעה שלי, ויש לנו גם הצעת חוק פרטית בנושא. אמרתי, אני לא מקדם. כנ"ל היו בקשות מסיעות אחרות, היו בקשות מסיעת הליכוד – הוצאתי. היו בקשות מסיעות אחרות, הוצאתי. כי אמרתי: חוק בחירות, אני לפחות כיושב-ראש ועדת חוקה, חושב שהתפקיד שלי הוא להביא לכאן חוק שההסדרים שבו לא שנויים במחלוקת. ולכן זה מה שנמצא פה.
ההסדרים האחרים, חלקם מאוד מאוד מסיביים, על חלקם ועדת הבחירות עובדת במשך הרבה מאוד זמן, כמו כתובת לצורכי בחירות. היו מפלגות שאמרו לא; אגב, גם בקואליציה וגם באופוזיציה – הוצאתי. עכשיו, אני חושב שזו הדרך הנכונה, שיושב-ראש ועדת חוקה צריך לנהוג בה.
אני כן אגיד, ואולי אתייחס לזה כשאחזור לדבר – אני אמרתי, אפשר לפתור את כל הבעיה הזאת בדרך נורא נורא פשוטה: בואו נקבע שכל מי שהוא מעל גיל 80 – אפשר לדבר על גיל אחר, 75, 77, 78, לא יודע – נמצא איזשהו גיל שכל מי שהוא מעל הגיל הזה יוכל להצביע בקלפי מיוחדת, נגישה, גם אם הוא לא נכה, וגם אם הוא לא בעל מוגבלות, בכל מקום שהוא נמצא, בין שהוא גר במתחם דיור מוגן ובין שהוא גר אצל הילדים. ואני חושב שזה הסדר שוויוני יותר, הגיוני יותר ונכון יותר. במקום לסדר קלפיות ואז להתווכח האם הקבוצה הזאת כן והקבוצה הזאת לא.
ולכן זו עצתי, להוציא את הדברים השנויים במחלוקת מהחוק. לגבי ההצעות האחרות לפתרון, אני מקווה שבדיוני הוועדה, אם הם יתקיימו בלב פתוח ונפש חפצה נוכל למצוא פתרונות למצוקות של החברה בישראל, תודה רבה.
1,948 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.