אדוני היושב בראש, קהל נכבד, אני מדבר אליכם: ברוכים הבאים לכנסת ישראל. אני רוצה לספר לכם שהיום בפעם החמישית הבאתי את הצעת החוק לזכרו של הנשיא החמישי יצחק נבון, שהיה שר התרבות, היה נשיא מדינת ישראל, כתב הרבה מאוד ספרי רומנסות ואת בוסתן ספרדי. נכון שהוא ראוי ליום זיכרון? אם כן, תעשו כך, בבקשה. פעם חמישית הקואליציה והממשלה הרעה הזו לא קיבלה את זה. לא קיבלה את זה.
תקשיבו, במשך השנתיים האחרונות, עבדכם שעומד כאן הצביע בעד ימי זיכרון לאישים פוליטיים ולא פוליטיים, להנצחת זכרם. אני הצבעתי בעד, למרות שחלקם לא מהצד הפוליטי שלי – הרב דרוקמן, זכרו לברכה, הרב קוק, הרב עובדיה יוסף, חבר הכנסת והשר דוד לוי, ראש הממשלה מנחם בגין, הרב יהודה עמיטל, הרב אהרן ליכטנשטיין. היום, ביום הזה, הכשילו את הנצחת זכרו של הנשיא החמישי, תושב ירושלים, שנולד במדינת ישראל, חמישה דורות משפחתו לא עזבה את הארץ, איש ראוי, היה גשר בינינו לבין המצרים בהסכם השלום, והצד הזה הכשיל את יום הזיכרון, את יום הנצחת זכרו.
שבעה סעיפים אחרי החוק הזה שאני הבאתי, הביאו סעיף להנצחת זכרו של רבי נחמן מברסלב. ואללה, גם ראוי, הצבעתי בעד. אבל ליצחק נבון הם הצביעו נגד. הנשיא החמישי של מדינת ישראל. איזו בושה. חמישה סעיפים. 45 דקות אחרי הכשילו את הסעיף הזה של הנצחת זכרו של הנשיא נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל, כותב בוסתן ספרדי. הם הכשילו את זה. חמש פעמים ניסיתי להביא את החוק הזה. זה פוליטי? זה מעל הפוליטיקה, נכון? תעשו כך. יפה מאוד. אבל הביאו את רבי נחמן מברסלב – מכון מחקר, הכנסת זה, ספרים, עניינים. אבל הצבעתי בעד מתוך כבוד. להם אין כבוד, שתדעו את זה. תודה רבה.
263 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.