תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קראתי ציוץ של יניר קוזין, לא ספי, יניר. אני מניח שקראת, לא יודע אם קראת, היום הולך להתפרסם פודקאסט של נתניהו יחד עם, אתם מכירים את בן בן ברוך – כמו ששלום מיכאלשווילי קורא לו, בן בן – המוג'ו של בן. כמובן, אני ממליץ. אני שומע, כל אחד שיעשה מה שהוא רוצה. אני שומע אותו, גם אותו, גם את הקרנף, לא נעשה עכשיו יותר מדי פרסומות, בכל זאת, אנחנו לא פיתמר.
אבל יניר צייץ משהו מדהים, באמת, בכל קנה מידה. זה עדיין לא התפרסם. שואל אותו בן בן, את ראש הממשלה – אתה כל כך הרבה זמן ראש ממשלה, איך זה להיות שני עשורים ללא פקקים? איזו שאלה נהדרת. ואז הוא שואל אותו: תגיד, אתה זוכר בכלל איך זה לעמוד בפקק? ראש ממשלת ישראל שידוע בתשובותיו החדות והלא-מנותקות רגשית עונה לו כזה דבר – נתניהו ענה: כן, אני זוכר, כשהייתי קצין בסיירת מטכ"ל עמדתי בפקק בוואדי עארה, בדרך לגולן. נתניהו היה קצין, נתניהו אכן היה קצין בסיירת מטכ"ל, עד כה הכול נכון. נתניהו השתחרר משירות סדיר, לאחר הקבע שלו, ב-1972. 54 שנים. ונניח שאנחנו נותנים לו, כמו שסמוטריץ' אוהב לומר, ולדי, את ה-Benefit of the doubt, ונניח והוא שירת במילואים, וגם היה קצין, ועמד בפקקים – ב-1980 הוא השתחרר, לא עשה יום מילואים מאז.
46 שנים. שואלים אותו מתי בפעם האחרונה הוא עמד בפקק – לפני 46 שנים, במקרה הטוב. 54 שנים.
קודם כול, יש עדיין פקקים בוואדי עארה, מוזמן אדוני לגשת. וכשאני תמיד אומר שהבן-אדם – הוא ראה מחלפים. רמת הניתוק – הבן אדם הרי לא יודע מה זה פנגו. שים אותו ליד כחול לבן, הוא שואל למה צובעים בכלל את המדרכות. אני לא בטוח אם הוא בכלל נהג, באמת, ב-20–30 השנים האחרונות. לא יודע להפעיל Waze. תשאל אותו, תן דיווח על Waze, אני לא בטוח שהוא יודע לדווח. גם ראינו פעם איך הוא עושה scrolling באייפון.
עכשיו, אפשר לצחוק על זה, אבל זו רמת הניתוק. הבן אדם לא עמד בפקק, הוא לא יודע מה זה לשלם לפנגו, הוא לא יודע מה זה תעריף, הוא לא יודע מה זה כחול לבן, הוא לא יודע מה זה לקרוא את השלט בחניה בתל אביב, שבאמת צריך חצי דוקטורט.
ואגב, כל אחד - - -
אבל אנחנו היום לא בשיעור שינה.
לא, חלילה, חלילה, הוא לא אמור, הינה, אני אומר.
אני אסביר.
טלי, ואדוני היושב-ראש - -
- - אסביר את הטענה. איני מעוניין שראש ממשלת ישראל ינהג, אני גם לא מעוניין שהוא ישלם על כחול לבן, אני גם לא מעונין שהוא ידע להפעיל Waze, יצטרך להפעיל Waze, ואז לעשות חשב מסלול מחדש כדי לוודא את הפקקים, לא מעוניין. אני מצביע על כך שבן אדם ששואלים אותו מתי בפעם האחרונה עמדת בפקק, זה היה לפני 54 שנים. זו רמת ניתוק. זה לא קשור. אני לא מבקש שהוא יעמוד בפקק, אני לא רוצה שהוא ישלם על מנת פלאפל, אני לא רוצה שהוא ישלם על מעון, שום דבר, הכול תקבל, עלינו. אבל כדי שתבין שיש פקקים אתה צריך מינימום לדעת לעמוד בפקק; כדי שתבין שיש מצוקה בעגלת הסופר אתה צריך לקנות חלב; כדי שתבין שיש מצוקה בעם אתה צריך להיות איכשהו מחובר לעם. הבן אדם לא בפלנטה. הוא עצמו מעיד שהפעם האחרונה בה עמד בפקק הייתה לפני 54 שנים. אדוני, טאטע.
524 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.