קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, שמעתם על הילד בן השש שראה את אביו איאד ע'רב נאבק על חייו לאחר שרכבם התפוצץ ביפו אתמול? איאד היה בדרך לקחת את בנו לגן. אני שואל את חברי הקואליציה: אילו זה היה אחד הילדים שלכם, האם הייתם שותקים? לא. הייתם מקימים חדרי מצב, מזעיקים כוחות ומסוקים, ולא נחים עד לתפיסת הרוצחים. הילד, אינשאללה, יחלים, אבל מי יחזיר לו את אביו? מי יחזיר את 148 הנרצחים מתחילת השנה? שישה מהם על ידי המשטרה – ואת יתר הנרצחים בתקופת – כמה נרצחים בתקופת הממשלה? 900 – הממשלה והתקופה של שלטונכם הארור.
הציבור הערבי לא שכח את האמירה שערבים הורגים ערבים, זה לא מעניין אותי. זהו השר של הטיקטוק, שר הכישלון, שר סרטוני הרילס והסטוריז באינסטגרם – אבל כישלון מוחלט בהצלת חיים. יד קשה נגד אסירים, יד קשה נגד בתים בנגב – וידיים משולבות מול ארגוני הפשיעה; זכויות האדם וכבוד האדם מתחילים בזכות לחיות. הממשלה הזאת מפקירה חיים, והיא לא מבינה מה זה חיים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
164 מילים של סמיר בן סעיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.