קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני עונה בשם הממשלה. הממשלה תומכת בהצעת החוק לעניין עלותה התקציבית על דעת שר האוצר ובהמשך להסכמות עם היוזם ויו"ר ועדת הכלכלה, שלפיהן יוכנסו שינויים שישפיעו על העלות בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית. הממשלה מסכימה לעלות התקציבית של הצעת החוק בקריאה ראשונה.
אני רוצה רק עוד דקה לומר משהו ככה מהלב. אני רוצה להגיד לכם שבדרך כלל לא נוצרות כאן בכנסת, כנסת שהיא רוויית יצרים – לא נוצרות פה הרבה חברויות אמיתיות, והיום חברה אמיתית שלי, שהיא גם אחותי באמת ובלב ובנפש, שאני מרגישה שזכיתי בה – והינה היא בדיוק נכנסת, חברת הכנסת גלית דיסטל, אהובת ליבי – הודיעה היום – תראי, הלב שלי דופק שאני מרגישה אותו – הודיעה היום משהו שהוא למורת רוחי, ואני מתנגדת לו הרבה זמן, הודיעה ככה בחצי הודעה בוועדה שלה שהיא עוזבת את החיים הפוליטיים.
אז קודם כול אני כופה עליך שהדבר הוא זמני, ואת עוד תחזרי, ובגדול. דבר שני, אני רוצה לומר לך שאת אחת ויחידה. אין לך מושג כמה את מיוחדת, כמה את השראה, כמה את טובה, כמה אור הבאת לפה. את לא צריכה לעזוב, אבל אני מבינה, מבינה את המקום של לקחת רגע שקט. את כל כך קרובה למסורת, ליהדות, לצדק, לכל מה שנכון, נלחמת בלב ובנפש למען כל מה שהוא אמיתי. אני רוצה לומר לך שאת השראה עבורי, באמת. זה מקום לא קל להיות בו. את השראה אמיתית. עשית כל כך הרבה טוב, את תמשיכי לעשות כל כך הרבה טוב, ואני אומרת לך שאת תהיי פה – כאן, כאן, בכנסת הזאת, ולא רחוק הזמן. ורק להגיד שבן אדם שמחליט – למי שלא מבין – לעזוב את החיים הפוליטיים, להמשיך להילחם כמו שהיא נלחמת על חוק התקשורת יחד עם השר שלמה קרעי, ולהמשיך להיות פה, להגיש הצעת חוק למען יוצאי יהדות ערב ואיראן, לעשות את כל מה שהיא עושה, זה כל כך לא מובן מאליו.
ואף אחד לא מבין מה זה להיות אישה בפוליטיקה הישראלית, ועוד להיות אישה במחנה הימין, ועוד להיות במחנה הביביסטי אל מול כל תשקורת הרעל. את מבינה מה זה. אני מעריצה שלך, ואני יודעת שאת תעשי דברים מדהימים בחוץ ותחזרי ותעשי דברים מדהימים מבפנים. אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם. אני יודעת שזכיתי בחברה, וזה הדבר הכי טוב שאפשר לזכות בו כאן. את כל כך כל כך מוכשרת, ואני אוהבת אותך, ורוצה לומר שזכינו בך ונזכה בך עוד, בעזרת השם. עליתי רק בשביל זה. תודה.
386 מילים של מאי גולן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.