קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, קודם כול לברך על החוק הזה, שלום דנינו, ששון גואטה גם, נראה לי – חוק טוב שבעצם עושה תיקון עוול. רגע לפני שעליתי, שאלו אותי: תגיד לי, ינון, למי היום אתה הולך להודות? אמרתי: אני לא יודע למי אני הולך להודות היום, אבל בדרך אמרתי שאני לא אודה באופן אישי, אבל מי שיודה אלה משפחות של טרוריסטים, משפחות של מחבלים, רוצים להודות למשל לגלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית.
הם רוצים להודות לעוד – הם רוצים להודות למשל לשרן השכל, לאופיר סופר, יולי אדלשטיין, גם לאיך קוראים לו שיושב שם? דן אילוז. הם רוצים להודות להם מקרב לב, המשפחות שלהם. הם רוצים, המשפחות של הטרוריסטים והמחבלים מערביי ישראל, הם רוצים להודות להם. אתם שואלים למה? כי היום יצאה הגרלה על דירה בהנחה, ואת מי שיושב ולומד תורה, את בני התורה, הדירו משם בהוראת של היועצת המשפטית המפוטרת, הלא-קיימת, אבל היא נושמת ובועטת, גלי בהרב מיארה, שאותם היא הדירה מהדירה בהנחה. היא הגדילה את הסיכויים לאותן משפחות של מחבלים, אותם אלה שנאשמים בטרור ויושבים בכלא, היא הגדילה את הסיכויים שלהם לגדול, כי יצאו כמה עשרות אלפי חרדים. להם היא נותנת הזדמנות. למי שלומד תורה במדינת היהודים, היא לא תיתן לו הזדמנות, היא תנסה להצר את צעדיו.
מה היא חושבת? באיזה מדינה היא נמצאת? בקטר? אולי באיראן? היא כנראה שכחה את המקום שהיא נמצאת בו, מדינת היהודים. במדינה הזאת היא רוצה להצר את לומדי התורה. לא יקום ולא יהיה. אנחנו לא ניכנע לה. אנחנו נשב ונלמד. זה לא מעניין את בני התורה שלנו כסף, כי "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". לא יעזור לך כלום, לא יעזור לחברי הכנסת פה מהקואליציה שבאו ונותנים את המתנה הזאת, אלה שקוראים לעצמם ימין, למשפחות המחבלים, למשפחות הטרור: קחו עוד סיכויים להיות זכאים בדירה בהנחה, הגדלתם את הסיכויים שלכם – כן, כן, בזכות אותם אלה שפה, שעושים את הכול להצר את בני התורה, את לומדי התורה.
לבני התורה אני אומר דבר אחד: תמשיכו, תלמדו תורה, ובעזרת השם, הקדוש ברוך הוא יראה שהכוח הזה הוא המצליח, ובסייעתא דשמיא גם נמשיך וננצח, ואותם אלה שצועקים לנו פה כל מיני סיסמאות, אל תשכחו - - -
אתם יודעים מה, אתה יודע מה? אני חייב, אני חייב לסיים בבדיחה, אתה יודע מה - - -
נאור, אני אספר לך בדיחה. אתה יודע מה הבדיחה? מה מצחיק אותי פה - - -
נאור, אני מבין, זה כואב, חמוד שלי. חמוד, זה כואב.
אתה יודע מה מצחיק פה? אתה יודע מה מצחיק?
אתה יכול לצעוק עד מחר, זה בסדר, תמשיך לצעוק, אבל דבר אחד תדע – אתה יודע מה הדבר הכי מצחיק פה? ש-70% מכם עולים ומדברים פה: אנחנו, ואנחנו נחזור, נחזור, ואתם שכחתם שבכלל כנראה כבר לא תחזרו. תודה.
445 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.