קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בבוקר פרסם גיא ורון, כתב מערוץ 12, כתבה מטרידה וממש כואבת על קריית שמונה. הוא אומר שמאות ילדים לא נרשמים למוסדות חינוך לשנת הלימודים הבאה בקריית שמונה, מאות ילדים. והוא מביא סטטיסטיקה. למשל, מספר הילדים בגני ילדים צנח מכ-1,000 ילדים לכמעט 600 ילדים; במקום 13 כיתות א' שהיו לפני המלחמה, לפני כל המערכה, שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים, רק 8 כיתות א' אמורות להיפתח בשנת הלימודים הקרובה.
משפחות בצפון פשוט מצביעות ברגליים ועוזבות. מאז תחילת המלחמה פגשתי הרבה משפחות של מפונים – תלמידים, עובדי הוראה, מנהלים של מוסדות חינוך. הסתכלתי להם בעיניים, ואני שומעת אותם – חלק מהם נמצאים בטיפולים, וילדים נמצאים בחרדות, חזרו להרטיב בלילה, וכולם שואלים רק שאלה אחת: אם יש להם בכלל עתיד בצפון או אין.
אתם יודעים, מערכת החינוך היא מבחן אמיתי למצבה של הקהילה כולה, של המדינה כולה. והילדים של קריית שמונה, של שתולה, של מעלה יוסף, של הגליל העליון ומטה אשר, הם אותם ילדים – הם רוצים חוגים, רוצים לבוא לבית ספר, ולא להתחבא מתחת לשולחנות ומתחת לכיסאות. ילדים בקריית שמונה, במקום לשמוע שירים בחג שבועות, שמעו את הרחפנים. וזה מטריד אותם. בימי שישי רק שליש מהילדים מגיעים לבית ספר. למה? ילדים נמצאים בחרדה. כשיש אזעקה – ולפעמים אין אזעקה והפיצוץ נשמע לפני שיש התרעה – מי יכול להמשיך לחיות ככה? אתם, אם אתם ההורים, הייתם שולחים את הילד לבית הספר או לגן כשהפיצוץ נשמע לפני ששומעים את האזעקה וההתרעה?
אתם יודעים, אני רוצה להגיד שהכינוי של ראש הממשלה, שהוא היה קורא לעצמו מר ביטחון – זה בכלל לא רלוונטי. לישראל של 2026 אין ביטחון. ואנחנו צריכים להחזיר את הביטחון גם לתושבי הצפון – ולכל האזרחים של מדינת ישראל.
לפני שש שנים נתניהו עצמו הזהיר שיש סכנה מרחפנים. שמענו את זה בסוף השבוע, זה הסתובב ברשתות החברתיות - - -
306 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.