קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, ואולי בעיקר חיילי צה"ל הגיבורים שנלחמים בכל החזיתות. אני ראיתי את הכותרות קודם שציטטו את הרמטכ"ל בקבינט, שהוא דרש לתקוף בניינים בביירות במענה לרחפני הנפץ שהורגים ופוגעים בחיילינו, ואני אומר לך, הרמטכ"ל אייל זמיר, לתקוף בניינים זו לא תוכנית צבאית; לא תוכנית צבאית. בדיוק כמו הבניינים שהרצי תקף ב-8 באוקטובר בעזה. זו לא תוכנית צבאית, זו לא תוכנית הכרעה, ואתה חייב להגיש תוכנית צבאית של הכרעת האויב. אתה צריך להגיש לקבינט תוכנית כזאת, אני אמרתי את זה לרמטכ"ל בוועדת חוץ וביטחון, ואני אומר לך את זה כאן בפומבי על בימת הכנסת.
החשיבה הצבאית הילדותית הזאת חייבת להשתנות. הרחפנים הם לא האויב, הם לא נוחתים משמיים, הם לא גזרת גורל. יש אויב, יש לו שם, קוראים לו, אגב, איראן; לא חיזבאללה, איראן, ששולטת שליטה ללא מצרים בלבנון. יש לאויב הזה תשתיות, והשמדת האויב והכרעת האויב מחייבת חיסול התשתיות, לא סיכולים פרסונליים או רק השמדת אמל"ח. השמדת התשתיות קודם כול זה השטח, שליטה בשטח, שטח גדול, משמעותי. דרשנו תפיסה עד הליטאני, עד הרכסים הגבוהים; להגיע לעמדות שולטות, שטח משמעותי, מחיר אמיתי לאויב הזה, מחיר באדמה, שליטה עצומה על המרחב.
לא פעלתָּ ככה, לא הגשת תוכנית כזאת. זאת תוכנית הכרעה. תשתיות אחרות של האויב, התשתיות הכלכליות, שדות הסמים, חברות הבנייה, חברות הנדל"ן, התעשייה הצבאית – הכול איראן, איראן, איראן, חיזבאללה, חיזבאללה, חיזבאללה. להשמיד, בדיוק כמו שעשיתם באיראן עם המפעלים הפטרוכימיים והפלדה. זה התחיל לכרות את האויב מן השורש. לא לפגוע, לא לפשוט – להכריע, לשלוט.
אותו דבר לתשתיות החברתיות, המוסדיות, המַדרסות, המסגדים, שמטיפים כל יום וכל שבוע לרצח יהודים, להשמדת ישראל; כל המוקדים השלטוניים, כל הרשויות המקומיות שבהן איראן שולטת בלבנון. כל זה – והגיע הזמן, אדוני היושב בראש – לעבור מהגנה, גם הגנה קדמית. אני משבח מאוד את הממשלה, את ראש הממשלה, את המטכ"ל והרמטכ"ל והצבא, על מה שהגענו אליו עד עכשיו. ברוך השם שעברנו מקרבות הבלימה למתקפה. אנחנו היום על קווים צהובים, וזה מבורך שהיום אי-אפשר להגיע בדקה וחצי משג'אעיה לנחל עוז ואי-אפשר להגיע ממרג' עיון או מבינת ג'בייל, לא חשוב, ליישובי הצפון שלנו, וכל זה נכון.
אבל זה לא מספיק, וחובתנו וחובת הרמטכ"ל לעבור להכרעה. זה נכון צבאית. זה נכון גם מדינית. הגיע הזמן לזנוח את החשיבה הצבאית הילדותית ולעבור לחשיבה צבאית קלאסית, להכרעת האויב. תודה רבה.
364 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.